לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    איזו התנהגות תיחשב להטרדה מינית?

    חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית בישראל ב-1998 הביאה לידי מיצוי את יחסי הגומלין בין השיח הפמיניסטי לבין השיח המשפטי. החוק הישראלי מגדיר הטרדה מינית באופן רחב, אוסר עליה בכל זירה ולא רק במסגרת מקומות עבודה, מטיל אחריות כבדה על מעסיקים, קובע זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק, ואוסר אף על התנכלות עקב הטרדה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית יצר, ללא ספק, מהפכה תודעתית ביחסים בין המינים. התפישה שרווחה עד חקיקת החוק שליטוף בלתי מוזמן או חיזור עקשני חרף דחייתו על ידי האישה, הן התנהגויות שגרתיות ונסבלות, תפישה זו השתנתה.

    ואולם לא תמיד ברור היכן עובר הגבול. החוק למניעת הטרדה מינית זכה אף בקורת מטרידה לפיה החוק דווקא מנציח עמדות פטרנליסטיות בלתי ראויות ביחס לנשים. נטען לא אחת כי  אפיון הפגיעה כ'פגיעה בכבוד האישה', טומן בחובו תפישה מוסרנית ופטרנליסטית שבבסיסו עומד הצורך לגונן על נשים מפני התנהגות מינית קיצונית.

    האם נשים עד כדי כך חסרות ישע ושבריריות שהן זקוקות להגנה כל כך רחבה? האם החוק מתערב מידי בהתנהגות אנושית רגילה. האם הוא יוצר מגבלות ואיסורים הפוגעים במהלך הטבעי של היחסים בין המינים. אלה השאלות שעולות בשיח שהתפתח בעקבות חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית.

    ואולם למרות ההסתייגויות, מבחינה משפטית ברוב המקרים אין כל בעיה לזהות התנהגות המהווה הטרדה מינית.

    אך, ישנם לא מעט מקרים גבוליים שהתשובה לגביהן איננה ברורה ומובהקת. במקרים כאלו, בית המשפט בוחן את הנסיבות של כל מקרה ומקרה, ולפיהן מכריע.

    מה הן ההתנהגויות שהחוק מגדיר כ"הטרדה מינית". בחוק למניעת הטרדה מינית, ישנן שש הגדרות להטרדה מינית:

    סחיטה באיומיםכאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

    כאשר אדם מאיים על אחר בקיום יחסי מין – למשל, 'אם לא תשכבי אתי, אפטר אותך מהעבודה.' 'אם לא תשכבי אתי, הרע את תנאי עבודתך'. האיום הסחטני יכול להיעשות גם באופן משתמע.

    מעשים מגונים, כלומר מעשים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני שהמוטרד אינו מסכים להם.

    מעשים מגונים כמשמעותם בחוק העונשין. הכוונה למגע או לחשיפה עצמית לשם גירוי מיני ללא הסכמה. בעניין זה, חשוב להבהיר כי הפסיקה קבעה כי גם אינוס ומעשה סדום מהווים הטרדה מינית. מגמת ההרחבה של ההטרדה המינית שתכליתה לאסור הטרדה מינית בכל רמות החומרה.

    הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן, כאשר ההצעות הן תוך כדי ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול – המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן.

    הטרדה מינית תיחשב רק אם היו שתי הצעות לקיום יחסי מין, ולא הצעה בודדת. כאשר מדובר בממונה במסגרת יחסי עבודה, הסירוב אינו חייב להיות מילולי על מנת שההצעה השנייה תיחשב להטרדה מינית. כאשר ההצעה מגיעה מעובד שאיננו ממונה, ההגנה של אי אמירת לא, איננה חלה ועל המוטרדת לכאורה לסרב באופן מילולי להצעתו.

    התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

    בלשונה של המלומדת ד"ר אורית קמיר : צריך שהביטויים ביזוי והשפלה יהיו חמורים והכוונה להתבטאויות או להתנהגויות קשות במיוחד. התייחסות מבזה או משפילה של אדם לזולתו היא פוגענית במידה חריפה. זו התנהגות שאדם נורמטיבי בחברה יודע שזולתו ייפגע ויסבול ממנה. ("זה מטריד אותי", אורית קמיר, עמ' 60).

    ראוי להדגיש כי על פי ההלכה נקבע כי הצעה חד פעמית לקיום יחסי מין איננה הטרדה מינית מסוג התייחסות מבזה ומשפילה. לעומת זאת, בית המשפט השלום בירושלים הרשיע (ביום 4/3/2014) נאשם בביצוע הטרדה מינית, ובהתנהגות פסולה במקום ציבורי, לאחר שמצא כי דרש מנוסעת בקו תחבורה ציבורית לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס, תוך שהוא קורא לעברה "פרוצה".

    בית המשפט קבע כי גם כינויה של המתלוננת פרוצה וגם הדרישה לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס, מהווים התייחסות מבזה או משפילה כלפי המתלוננת. בית המשפט הבהיר עוד כי הטרדה מינית אינה צריכה לנבוע דווקא ממשיכה מינית, אלא היא יכולה להיות מכשיר המשמש אדם אחד כדי לפגוע באדם אחר, לאו דווקא בשל מניע מיני.

    הפצת תמונות או סרטונים בעלי תוכן מיני של אדם אחר ללא רשותו באינטרנט, (לפי תיקון החוק בשנת 2014).

    הוראה זו שהתווספה לחוק בשנת 2014 זכתה לכינוי "חוק הסרטונים". זהו למעשה הרחבה של החוק למניעת הטרדה מינית. החוק אוסר הפצת תכנים מיניים באינטרנט וברשתות החברתיות.

    על פי התיקון, אסור פרסומם של תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

    התיקון קובע כי העונש בגין עבירה זו יהיה עד 5 שנות מאסר.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן