לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    דוגמאות להטרדה מינית בעבודה

    הטרדה מינית בעבודה מכסה קשת רחבה מאוד של התנהגויות, ולכן לא ניתן להגדיר רשימה סגורה של התנהגויות המהוות הטרדה מינית. בהכללה גסה, ניתן לומר שכל התנהגות המתייחסת למיניות האדם הנחווית על ידי הצד הנגדי כפולשנית וכבלתי נעימה, תיחשב להטרדה מינית. החיזור אמנם לא פס מהעולם, אך יש לקחת בחשבון שחיזור אגרסיבי שאיננו רצוי על ידי הצד המחוזר יכול בקלות להגיע לכדי הטרדה מינית.

    התנהגויות הנחשבות להטרדה מינית 

    מה יכול להיחשב כהטרדה מינית בעבודה?

    • כפי שנאמר לעיל, הגדרת הטרדה מינית היא רחבה ביותר, החל מנעיצת מבט או בדיחה גסה ועד למעשים מגונים ואפילו קיום יחסי מין מלאים.
    • נעיצת מבטים חודרניים ואף קריצות, בדיחות גסות, הערות על מיניותו של אדם, ליטופים, נשיקה לא רצויה – כל אלו כאשר הם מתקבלים באי רצון מצד הנפגע מהווים הטרדה מינית.
    • כך הדבר לגבי צפייה בחומר פורנוגרפי בנוכחות עובדת, תליית תמונות פורנוגרפיות ורמיזות מיניות מתפרשות כהטרדה מינית.
    • הצעות מיניות נחשבות כהטרדה מינית במקום העבודה, וכל שכן כאשר ההצעה המינית מגיעה ממונה על העובד.
    • ככל שממונה מקיים יחסים מיניים עם עובדת הכפופה לו, קיימת חזקה, כלומר הדבר נתפש כהטרדה מינית תוך של ניצול יחסי מרות. המשפט מניח כי הסכמתה של העובדת אינה הסכמה היא. ועל הממונה מוטל נטל כבד להוכיח שקשריו המיניים עם כפופה לא היו תוך ניצול יחסי מרות.

    אתי חסיד ושות', משרד עורכי דין

    הטרדה מינית בעבודה היא אחד המפגעים החמורים איתם נאלצות נשים רבות להתמודד במקומות עבודה. החוק למניעת הטרדה מינית מטיל אחריות על מקום העבודה, ומחייב מעסיקים לטפל ולמנוע הטרדה מינית בעבודה.

    לעורכת דין אתי חסיד עו"ד הטרדה מינית בעבודה ובכלל, ניסיון מקצועי עשיר בייצוג תובעים ואף נתבעים בהטרדה מינית.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן