לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    הבעת אי הסכמה בהקשר של הטרדה מינית

    החוק למניעת הטרדה מינית לא נועד לאכוף השקפת עולם מוסרנית-פוריטנית. תכלית החוק היא למנוע מאדם לכפות עצמו על מי שאינו מעוניין בכך, ובמיוחד כשהדבר נעשה תוך שימוש לרעה בעמדת כוח. החוק למניעת הטרדה מינית לא נועד לעקר את החיזור הרומנטי ולא לאכוף "סטריליזציה" של יחסי המינים.

    יחסי אנוש בכלל, ויחסי גבר – אישה בפרט, אינם ניתנים להסדרה ממצה ע"י קביעת כללי עשה ואל תעשה בדין. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש".

    כאשר לא מדובר ביחסי מרות על ידי מטפל, מרצה, מורה, מעביד, כהן דת ודומיהם, הנחת המוצא היא שמדובר בצדדים  אוטונומיים בעלי רצון חופשי המבטאים את רצונם באמצעות תקשורת מילולית ופיזית.

    מכיוון שכך, ככל שמדובר ביחסים שאינם יחסי מרות, המחוקק קבע חד משמעית, כי רק הבעה גלויה וברורה של אי הרצון מהמשך ההתקרבות או ההתייחסות מצד ה"מטריד", עשויה להפוך את המשך ההתנהגות החיזורית לעבירה.

    הטרדה מינית מוגדרת כ"התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות". החוק אף מחדד ומבהיר שהמוטרד צריך להראות התנגדות במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות.

    מהגדרה זו עולה, כי רק כאשר המוטרד-מחוזר הראה בהתנהגות או במלים ובאופן שלא מותיר ספק  התנגדות ואי רצון ל"התייחסויות" של המטריד-המחזר, הופכות ההתייחסויות לעבירה. כלומר, התנהגות הססנית המתפרשת לשתי פנים, שאיננה מראה בבירור התנגדות להתנהגות המטריד, אין בה כדי לבסס עבירה.

    אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי בו בני אדם קשובים לתחושות הזולת וחשים את המבוכה, אי נעימות ולפעמים סלידה של האחר. תחושת מיאוס שלא באה לידי ביטוי חיצוני אינה מספיקה כדי לקבוע שהתרחשה עבירה מינית.

    לכן חשוב להדגיש, שתחושה סובייקטיבית שלילית של ה"מוטרדת" אינה הופכת את מעשי ה"מטריד" לעבירה פלילית, אם לא ניתן לתחושה זו ביטוי חיצוני ברור.

    לאחר שאמרנו כל זאת, חשוב ביותר להבהיר שכל הנאמר לעיל אינו תקף בקשרים מינים המתרחשים תוך יחסי מרות על ידי מטפל, מרצה, מורהמעבידכהן דת ודומיהם. במקרים אלו, אין כל חשיבות לכך שהמוטרדת לא הביעה אי הסכמה. על פי החוק, ניצול יחסי מרות שולל למעשה את חופשיות ההסכמה. ולפיכך אין ציפייה משפטית מהמוטרדת במסגרת יחסים אלו שתביע אי־ הסכמה להטרדה.

    כך למשל אפילו כאשר מדובר ביוזמה של העובדת לפיתוח הקשר עשויה זו להיחשב ניצול יחסי מרות. במיוחד כאשר מערכת היחסים מבוססת על יחסי מין מזדמנים המוגבלים למסגרת העבודה, ללא סימנים המעידים על רצון הדדי לפיתוח מערכת היחסים, במקרה כזה לא תתקבל טענת הגנה בדבר הסכמה או פיתוי מצד העובדת.

    לנוכח כל האמור לעיל, המלצתי היא לכל אישה (או גבר) שאינם מעוניינים בקשר מיני עם הצד השני, להביע במלים ובהתנהגות את התנגדותם המפורשת,  ולא להסתמך על כך שהצד השני יבין זאת בעצמו.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן