לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    חוק הטרדה מינית בעבודה

    החוק בישראל קובע כי הטרדה מינית בעבודה הינה עוולה אזרחית ואף עשויה להיחשב כעברה פלילית..

    החוק  למניעת הטרדה מינית הרחיב את הגדרת המונח הטרדת מינית במיוחד בכל הקשור לסביבת העבודה; לא רק מגע פיזי ללא הסכמה, גם הטרדה מינית מילולית, וכן כל התייחסות מינית שאיננה הדדית ומוסכמת. יתרה מזו, גם מושג ההסכמה לא נלקח כפשוטו,  ואפילו רומן בהסכמה לכאורה בנסיבות מסוימות יכול להיחשב להטרדה מינית. הדברים הללו אמורים במיוחד ככל שמדובר על סביבת העבודה, אותה מבקש המחוקק להותיר נקיה.

    החוק קבע כללים ברורים ביחס להטרדה מינית בעבודה, בין היתר: מה הן האפשרויות הנתונות למוטרדת מינית, מה הן חובות המעסיק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, וכן כיצד על המעסיק לברר הטרדה מינית ומה הם שלבי הבירור.

    מה ייחשב כהטרדה מינית בעבודה?

    לעיתים, הקו העובר בין הטרדה לבין חיזור עשוי להיות מעט מטושטש, לכן החוק מגדיר אילו פעולות נחשבות בתור הטרדה מינית:

    • נעיצת מבטים חודרניים וקריצות הן הטרדה מינית לא מילולית אשר יוצרת סביבת עבודה לא נעימה.
    • הערות או התייחסויות חוזרות הנוגעות למיניות האדם, לגופו או לתסמינים שונים (כמו מחזור) יחשבו הטרדה מינית.
    • צפייה בחומר פורנוגרפי בנוכחות עובדת, תליית תמונות פורנוגרפיות ובדיחות מיניות מתפרשות כהטרדה מינית.
    • הצעת מיניות נחשבות כהטרדה מינית גם במידה והמנהל לא קיבל סירוב מובהק.
    • במידה והעובדת נענתה בחיוב להצעה יתכן ומדובר במקרה של ניצול יחסי מרות.

    כפי שאנו רואים הגדרת המונח הטרדה מינית בחוק היא מאוד רחבה. בנסיבות מסוימות, גם אמירות שנחוות מצד ה"מטריד" כשאלה סקרנית תמימה, כמחמאה כנה, כהערה סתמית ו/או כחיזור לגיטימי, יכולות להוות הטרדה מינית בעבודה. המקרים הברורים והמובהקים הם כמובן כל פעולה ואו מגע בהקשר מיני שלא בהסכמה. ואולם החוק מתייחס גם ל'התנהגות שאינה הולמת' כהטרדה מינית. ההגדרה הרחבה כאן לעתים מהווה מכשול בפני הבחנה ברורה בין התנהגות מותרת להתנהגות המהווה הטרדה מינית.

    משרדה של עו"ד אתי חסיד מייצג ברגישות ובמקצועיות הן עובדות והן מעסיקים במכלול ההיבטים של תביעת הטרדה מינית בעבודה.

    הטרדה מינית בעבודה היא תופעה חמורה עמה נאלצות נשים להתמודד באופן יומיומי.

    מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית, או התנכלות במסגרת יחסי עבודה ע"י עובד או ע"י ממונה מטעמו. המעסיק חייב להביא לידיעת העובדים והממונים מטעמו את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות. עליו לקבוע כללים למניעה וטיפול בהטרדה מינית. החוק מחייב כל מקום עבודה לתלות תקנון המפרט כיצד ניתן לפעול כנגד המטריד במישור המשמעתי, הפלילי והאזרחי. על המעסיק למנות אחראי לטפל בתלונות בנושא הטרדה מינית.  לאחר שנודע לממונה על הטרדה מינית (גם אם לא הוגשה תלונה), על הממונה חלה חובה לברר את פרטי התלונה בדרך דיסקרטית השומרת גם על כבודו של הנילון. לאחר סיום הבירור, על הממונה להגיש למעסיק את מסקנותיו וכן את המלצתו בדבר המשך טיפול.

    עורך דין הטרדה מינית בעבודה 

    משרדנו ייצג ומייצג בהצלחה תובעים ונתבעים בנושא הטרדה מינית.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן