לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    מהי הטרדה מינית בעבודה?

    החוק למניעת הטרדה מינית הרחיב את הגדרת המונח הטרדת מינית במיוחד בכל הקשור לסביבת העבודה; לא רק מגע פיזי ללא הסכמה, גם הטרדה מינית מילולית, וכן כל התייחסות מינית שאיננה הדדית ומוסכמת. יתרה מזו, גם מושג ההסכמה לא נלקח כפשוטו, ואפילו רומן בהסכמה לכאורה בנסיבות מסוימות יכול להיחשב להטרדה מינית. הדברים הללו אמורים במיוחד ככל שמדובר על סביבת העבודה, אותה מבקש המחוקק להותיר נקיה.

    החוק קבע כללים ברורים ביחס להטרדה מינית בעבודה, בין היתר: מה הן האפשרויות הנתונות למוטרדת מינית, מה הן חובות המעסיק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, וכן כיצד על המעסיק לברר הטרדה מינית ומה הם שלבי הבירור.

    מה הם יחסי עבודה?

    כאשר מדובר בהטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, נשאלת השאלה מה ייחשב ל"מסגרת יחסי העבודה". החוק מגדיר מקום עבודה, ככל מקום שמתנהלת בו פעילות מטעם המעביד, תוך כדי עבודה או תוך ניצול מרות ביחסי עבודה.

    מהי הטרדה מינית בעבודה?

    מהי, אם כן, הטרדה מינית בעבודה חוק. על פי החוק, כל התייחסות בהקשרים מיניים שאין עליהן הסכמה היא הטרדה מינית, ובאופן כללי הטרדה מינית היא אחת מאלה:

    • סחיטה איומים (לפי משמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין) כאשר מדובר בסחיטה על רקע מיני.
    • מעשים מגונים לפי סעיפים 348-349 לחוק העונשין.
    • הצעות חוזרות ונשנות, בעלות אופי מיני, אשר מופנית כלפי אדם למרות שהאחרון הראה למטריד כי אינו מעוניין בכך.
    • התייחסות חוזרת לאדם אשר מתמקדת במיניותו, וזאת כאשר המוטרד הראה למטריד כי הוא איננו מעוניין בהתייחסויות אלה.
    • התייחסות משפילה או מבזה אשר מופנית כלפי אדם ביחס למיניותו, מינו או נטייתו המינית.
    • פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום,

    כפי שאנו רואים, הגדרת המונח הטרדה מינית בחוק היא מאוד רחבה. בנסיבות מסוימות, גם אמירות שנחוות מצד ה"מטריד" כשאלה סקרנית תמימה, כמחמאה כנה, כהערה סתמית ו/או כחיזור לגיטימי, יכולות להוות הטרדה מינית בעבודה. המקרים הברורים והמובהקים הם כמובן כל פעולה ואו מגע בהקשר מיני שלא בהסכמה. ואולם החוק מתייחס גם ל'התנהגות שאינה הולמת' כהטרדה מינית. ההגדרה הרחבה לעתים מהווה מכשול בפני הבחנה ברורה בין התנהגות מותרת להתנהגות המהווה הטרדה מינית.

    הקלה למתלוננות על הטרדה מינית בעבודה

    המחוקק הקל על המתלוננות במסגרת יחסי עבודה ופטר אותן מלהוכיח כי התנגדו באופן אקטיבי להתייחסויות המיניות בכללותן, וזאת כאשר מדובר ביחסי עבודה תוך ניצול מרות.

    בעל מרות או יחסי מרות בהקשר של הטרדה מינית בעבודה

    לבעל מרות ייחשב מי שיש לו השפעה על מעמדה של עובדת ובכלל זאת גם בעל מרות עקיף. עם זאת אין די בקיומה של מרות על מנת לגבש הטרדה מינית, בנוסף יש צורך בקיום של יסוד "ניצול המרות". כלומר שימוש לרעה בסמכותו ובכוחו של בעל המרות. המחוקק מניח כי במקום שבו מתקיימים יחסי קרבה בין כפוף לבעל מרות, היחסים הם פרי ניצול המרות, וזאת גם אם המוטרד לא גילה את אי הסכמתו לכך.

    מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית, או התנכלות במסגרת יחסי עבודה ע"י עובד או ע"י ממונה מטעמו. המעסיק חייב להביא לידיעת העובדים והממונים מטעמו את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות. עליו לקבוע כללים למניעה וטיפול בהטרדה מינית. החוק מחייב כל מקום עבודה לתלות תקנון המפרט כיצד ניתן לפעול כנגד המטריד במישור המשמעתי, הפלילי והאזרחי. על המעסיק למנות אחראי לטפל בתלונות בנושא הטרדה מינית. לאחר שנודע לממונה על הטרדה מינית (גם לא הוגשה תלונה), על הממונה חלה חובה לברר את פרטי התלונה בדרך דיסקרטית השומרת גם על כבודו של הנילון. לאחר סיום הבירור על הממונה להגיש למעסיק את מסקנותיו וכן את המלצתו בדבר המשך טיפול.

    המלצה למתלוננות ולנילונים בהקשר של הטרדה מינית בעבודה

    מומלץ הן למתלוננת והן לנילון (מי שמתלוננים עליו) לפנות לייעוץ משפטי עורך דין הטרדה מינית ייעוץ משפטי לפני שנוקטים בפעולה.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן