לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    מה ייחשב להטרדה מינית?

    האם פנייה "מנומסת", לקשר מיני, כמו: "אני רוצה שתהיי חברה שלי" מהווה הטרדה מינית?

    בית הדין לעבודה קבע כי בנסיבות מסוימות זוהי הטרדה מינית ברף הנמוך. תלוי ברקע התרבותי והמגזרי אליו משתייכים הצדדים, עד כמה היה עקשני החיזור, ועד כמה ניתן לפרש את האמירה להצעה מינית.

    המנהל מציע הצעות מינית חוזרות ונשנות מבלי שזוכה לסירוב מובהק

    יותר מהצעה אחת מהמנהל לכפופה אליו תיחשב הטרדה מינית. כאשר העובדת אינה מגיבה ואינה מסרבת באופן תקיף, עדין מדובר בהטרדה מינית.

    מה קורה כאשר העובדת נענית להצעה המינית של מנהלה?

    במקרה כזה, יבדק האם מדובר בניצול יחסי מרות בעבודה. בית הדין יבדוק עד כמה פעלה העובדת מתוך רצון חופשי. האם היענותה נעשתה היות שחששה שמא יבולע לה אם לא תיעתר.

    התנהגות הפכפכה של העובדת, תחילה נעתרת ואחר כך מסרבת

    סירוב גם אחרי היעתרות אם אינו מפסיק את פניותיו של המנהל להמשך הקשר – יהווה הטרדה מינית.

    מה יחשב להצעות חוזרות – האם הצעות חוזרות ונשנות במהלך אירוע אחד מהווה הטרדה מינית?

    אלמנט החזרה הקבוע בחוק חל גם על מספר הצעות או התייחסויות המתרחשות באירוע אחד. לפיכך, אם במהלך מסיבה שמתרחשת במקום העבודה מציע הבוס מספר הצעות מינית לעובדת, הרי מדובר בהצעות או התייחסויות חוזרות.

    התייחסויות המתמקדות במיניות האדם אסורות

    דוגמאות להתייחסויות מיניות: 'למה את כועסת בטח את במחזור' או "יש לך שדיים יפות" וכיוצ"ב, במידה והתייחסויות אלה חוזרות על עצמן יותר מפעם אחת, הן מהוותה הטרדה מינית בעבודה. כאשר אמירות אלו מגיעות מעמית לעבודה, על המוטרדת להבהיר את סלידתה במפורש מההתייחסות המינית.

    המנהל או העובד צופה בחומר פורנוגראפי ו/או מתבדח באופן מיני בנוכחות העובדת

    החוק גם מתייחס למצבים בהם ההתייחסות המינית איננה ישירה כלפי העובדת. במצב דברים זה של צפייה בחומר פורנוגרפי, תליית תמונות פורנוגרפיות או גם התבדחות מינית בנוכחות העובדת נוצרת סביבה עויינת ומתנכלת, וההלכה ראתה בזה "הטרדה מינית".

    קריצות, שירבוב שפתיים, נעיצת מבטים חודרניים

    ללא ספק, מדובר בהטרדה מינית שאיננה מילולית וביצירת סביבה עויינת המקשה על נשים לתפקד, ומבחינות רבות מדובר בהטרדה מינית אך יש קושי רב בהתמודדות משפטית עם תלונה על הטרדה מסוג זה.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן