לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    הטרדה מינית – חובות מעסיק

    על מעסיק חלה חובה לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע הטרדה מינית, או התנכלות במסגרת יחסי העבודה. לשם כך עליו לקבוע כללים להגשת תלונות, ולטפל ביעילות בכל תלונה שהוגשה.

    ההוראות בחוק למניעת הטרדה מינית חלות גם על מוסדות השכלה ולעניין זה רואים את תנאי הלימודים והתנאים הנלווים להם, כאילו היו ענייני עבודה.

    ‏על המעסיק להביא לידיעת כל עובדיו לרבות הממונים מטעמו את האיסור על הטרדה מינית בעבודה והתנכלות כפי שנקבע בחוק. כמו כן, על המעסיק לדרוש מכל עובדיו להימנע מלהטריד מינית או להתנכל במסגרת יחסי העבודה. המעסיק אף חייב לאפשר לעובדיו בתכיפות סבירה להשתתף בסדנאות, הרצאות וכו' בנושא מניעת הטרדה מינית והתנכלות במהלך שעות העבודה בתנאי שאין בכך כדי לפגוע במהלך התקין של העבודה.

    מעסיק המעסיק עד 25 עובדים יצא ידי חובתו אם הביא לידיעת העובדים והממונים מטעמו את נוסח התקנון לדוגמא, בדרך של מסירתו לידיהם או ע"י פרסומו במקום בולט לעין במקום העבודה.

    מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים  יצא ידי חובתו ע"י פרסום התקנון לדוגמא במקום בולט לעין במקום העבודה ובכל אחד מהסניפים. למשל אם מדובר בחברת מסעדנות שלה מספר בתי קפה ומסעדות, יש לפרסם את התקנון בכל אחד מבתי הקפה והמסעדות.

    התקנון לדוגמא תכליתו לספק הדרכה לכלל העובדים לגבי המותר והאסור בנוגע להטרדה מינית. וכן להבהיר לנפגע מהטרדה מינית או התנכלות כיצד עליו לפעול ולמי עליו לפנות במסגרת העבודה. התקנון כתוב בשפה בהירה ופשוטה תוך שהוא מפרט את עיקרי החוק והתקנון. יש לשים לב שאי פרסום תקנון דינו קנס על כל שבוע שלא פורסם.

    ‏החוק מחייב את המעסיק למנות אחראי מטעמו אליו יוכלו לפנות מתלוננות על הטרדה מינית או התנכלות. על המעסיק ליידע את העובדים על זהות האחראי ולדאוג לכך שהגישה אל האחראי/ת תהיה קלה ופשוטה. נקבע בחוק שרצוי עד כמה שניתן למנות אישה לתפקיד. רצוי אף שהאחראי/ת יהיה בעל ניסיון, כישורים, הבקיא בהוראות החוק והסדרי המשמעת. אגב, אם המעביד מעסיק פחות מעשרה עובדים הוא יכול בעצמו לשמש אחראי.

    תפקיד האחראי לקבל את תלונת העובד, לבררה, ולהמליץ על הטיפול בתלונה. במהלך בירור התלונה, יש להגן על המתלוננת לבל יפגעו תנאי עבודתה. על המעסיק להפריד בין הנילון למתלוננת, ובמקרה זה להרחיק את הנילון ולא את המתלוננת. המלצה חשובה למעסיק במהלך בירור תלונה היא למנוע כל מגע בין המתלוננת לנילון.

    חשוב להדגיש שעל המעסיק חלה חובה לברר אודות תלונה על הטרדה מינית גם אם התלונה נמסרה באמצעות הודעה אנונימית, גם אם לא הוגשה תלונה כלל, וגם אם המתלוננת חזרה בה מהתלונה. ואפילו אם יש חשש שמדובר בתלונת שווא הטרדה מינית ועבירות מין. החוק אף מחייב לברר את התלונה אם המתלוננת אינה מועסקת יותר במקום העבודה.

    כאשר מוגשת תלונה, על האחראי/ת להסביר למתלוננת מה הן החלופות שמעמיד החוק למתלוננות. בירור התלונה ייעשה ביעילות וללא דיחוי, במהלכו, יישמע האחראי את גרסת המתלוננת, גרסת הנילון וכן ישמע עדים אם ישנם. כל מהלך הבירור ייעשה תוך שמירה על כבודם, פרטיותם וצנעת הפרט של כל המעורבים תוך הימנעות מחשיפת מידע.

    בתום הבירור, יגיש האחראי סיכום בכתב למעסיק בו המלצות מנומקות בקשר להמשך הטיפול. מרגע זה, נתונים למעסיק 7 ימי עבודה על מנת לפעול, תוך שהוא חייב ליידע את הצדדים בדבר החלטתו. למעסיק נתונות מספר אפשרויות פעולה: המעסיק יכול שיתן לצדדים הנחיות שימנעו את המשך ההטרדה המינית, לרבות הרחקת הנילון מהמתלוננת. המעסיק יכול לבקש לתקן את הפגיעה על ידי הורדת שכר או הימנעות מקידום הנילון. במידה ונהוגים הליכי משמעת במקום העבודה, המעסיק יכול להחליט על פתיחת הליך משמעתי. המעסיק אף רשאי להחליט לא לעשות דבר, אך עליו להעביר לצדדים נימוקים מפורטים מדוע בחר לעשות כן.

    לייעוץ עם עורך דין הטרדה מינית אתי חסיד אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון 03-5231419.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.