לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    האם הגשת תלונה במשטרה על הטרדה מינית עדיפה על הגשת תביעה לפיצוי כספי?

    באיזו מהחלופות שמעניק החוק על נפגע בהטרדה מינית לנקוט. האם להגיש תלונה במשטרה? האם לפעול במישור המשמעתי. או האם להגיש תביעה לפיצוי כספי בבית המשפט.

    הדעה הרווחת היא שעל המתלונן או המתלוננת לפנות למשטרה היות שההליך הפלילי הוא ההליך המתאים למעשים של פגיעה מינית. אך, הנחה זו לעתים קרובות שגויה ומטעה. מרגע הגשת התלונה במשטרה, הליך הבירור יוצא משליטת המתלוננת. ההליך הפלילי הינו הליך ממושך שלא תמיד חותר לקראת חקר האמת כפי שנתפש בעיני המתלוננת. צדק משפטי לעולם הינו צדק יחסי, בהתאם לראיות ובכפוף לנטלי ההוכחה. חקירה משטרתית כרוכה בחשיפה לעתים ברוטלית של המתלוננת אשר ממילא מצויה במצב שברירי. מול החוקרים עומד נילון המכחיש במרץ את המעשה. לעתים, מדובר באדם רב השפעה ובעל עוצמה כלכלית או אחרת שמצויד במיטב עורכי הדין העושים הכול על מנת להפריך את גרסת המתלוננת. בגלל אופייה החשאי של ההטרדה המינית, כמעט תמיד מדובר בגרסה מול גרסה של המתלוננת מול הנילון. מכיוון שכך יתכנו כשלים ראייתיים.

    בית המשפט לא בקלות ירשיע אדם בעבירה פלילית, נטלי ההוכחה במשפט פלילי הם כבדים ועל התביעה להוכיח מעל כל ספק סביר שהוא רף ההרשעה במישור הפלילי. לעתים קרובות, חקירת המשטרה מסתיימת ללא כתב אישום, או בכתב אישום מצומק ודל או בהסדרי טיעון מקלים. כל תוצאה שאיננה הרשעה פוגעת באמינות המתלוננת. המטריד מוצג כקורבן והמתלוננת כמי שטפלה עליו תלונת שווא במשטרה.

    לפיכך, פעמים רבות אמליץ ללקוחותיי לבחור בהגשת תביעה אזרחית נגד המטריד. התביעה לפיצוי כספי נעשית ביוזמת הנפגעת ובשליטתה. על אף שמדובר גם כאן בהליך ממושך ומורכב במהלכו על התובעת להוכיח את עובדות המקרה ואת נזקיה, לשיטתי מדובר בהליך שעשוי להיות מעצים ומחזק. לעומת ההליך הפלילי, מידת השליטה של הנפגעת היא גבוהה ביותר. היא מחליטה באיזה סכום לתבוע, וכיצד לשטוח את עובדות המקרה בפני בית המשפט. הנפגעת מנהלת באמצעות עורכי דינה את ההליך, ומחייבת את הפוגע להתייצב בבית המשפט ולהתגונן. רמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי נמוכה מזה הנדרש בהליך הפלילי ובהתאם גדלים סיכוייה להוציא את הצדק לאור.

    לפיכך, ההליך האזרחי לפיצוי כספי יכול להיות עוצמתי חלק מתהליך הריפוי העצמי של הנפגעת, וזאת גם באמצעות חשיפת כאבה והפיכתו למקור כוחה. במהלך ניהול התביעה נוצר מהפך תודעתי שבו הופכת הנפגעת מקורבן לאדם השולט בגורלו.

    אם תביעתה של הנפגעת תתקבל, הרי בנוסף להוכחת אשמתו של הפוגע היא גם תזכה להכרה ולפיצוי כספי משמעותי. לאור האמור, אין ספק שבהרבה מהמקרים יתרונותיו של ההליך האזרחי עולים על זה של ההליך הפלילי.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן