דיני החוזים מקיפים כמעט כל היבט בחיינו. מפגשי רצונות רבים בחיינו מהווים עסקות חליפין, לעתים מפורשות וגלויות, ופעמים רבות סמויות מן העין ובלתי מפורשות. דוגמא למפגש רצונות שאינו זוכה לכותרת של חוזה הוא קשר הנישואין שהוא קשר חוזי לכל דבר וענין.
השאלה שנשאלת לעתים קרובות היא, מתי עסקת חליפין מסתיימת בהסכם משפטי מחייב. כך או אחרת, הסכמים הנערכים בין שני צדדים או יותר ניתנים לפרשנויות שונות מבחינה משפטית.
חוק החוזים עוסק, בין היתר, בשאלה מהו חוזה, האם הוא מחייב, מהם הפגמים העשויים להביא לביטולו (ולדוגמה טעות, הטעיה, כפיה או עושק), מה הן תוצאות הביטול ומהי דרך הביטול, מה יכול להיות תוכן החוזה, כיצד יש להשלים הוראה חסרה בחוזה, כיצד יש לפרש חוזה, מהו חוזה לטובת אדם שלישי, וכיוצ"ב. בנסיבות שונות יתבקש בית המשפט להתערב ולתת את פרשנותו לחוזים עליהם יש מחלוקת בין הצדדים.
חוק החוזים עיגן בחוק הישראלי את עקרון תום הלב, כלומר את העקרון כי השמירה על האינטרס העצמי אינה חייבת לפגוע בהגינות ובהתחשבות בציפיות ובהסתמכות של הצד השני.
ובהקשר זה נכונים דברי כבוד נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, כתארו אז: "אדם לאדם – לא זאב ולא מלאך, אדם לאדם – אדם"
משרד עורכי דין אתי חסיד פועל בתיקים בהם עולות סוגיות שונות של תוקף ופרשנות של כל סוגי ההסכמים: הסכמי מכר, הסכמי עבודה, הסכמי שכירות, הסכמי ממון (בדיני משפחה), צוואות, הסכמי מקרקעין וכיוצ"ב.
