ettihas@gmail.com

עידן המדיות החברתיות הציף בעיה חמורה אשר נמצאת לאחרונה במרכז השיח הציבורי: לשון הרע בפייסבוק.

חשוב לזכור שכאשר אדם מקים עמוד בפייסבוק הוא עושה 'פרסום' לכל דבר וענין. ומכיוון שכך הוא עשוי לחוב על פי דיני לשון הרע ודיני הפרת הפרטיות,  וחייב להיזהר בכבודם ובפרטיותם של אנשים. יש לקחת בחשבון שגם אם בעל הקיר  מגביל את יכולת הצפייה והפעילות רק למספר מצומצם של חברים עדין תתקיים חבות.  מבחינת החוק, אין זה משנה מי נחשף לפרסום, גם אם מדובר בקבוצה סגורה ופרטית שחבריה נחשפים להשמצה, הרי שמתקיים יסוד הפרסום. כמו כן לא משנה כמה חברים יש למפרסם, מבחינת התקיימות העילה אין הבדל אם  מאה אלף אנשים נחשפו לפרסום בנוסף לנפגע או רק אדם אחד.  מספיק שהנפגע  יוכיח שההשמצה פורסמה על פלטפורמה פומבית כלשהי, במקרה זה פייסבוק, כדי שהמפרסם יחויב בתשלום פיצוי על פי החוק.

בגדרה של  "לשון הרע" נכנס כל דבר שפרסומו עלול  להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם,  לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח-ידו או במקצועו. כמו כן לבזות אדם בשל גזעו מוצאו, דתו , מינו, מקום מגוריו, או נטייתו המינית.

פרסום דברים פוגעניים הנכנסים להגדרה הזו, די לו בכך שהוא עשוי להגיע לאזני אדם נוסף זולת הנפגע. פרסום בפייסבוק הוא פרסום ברבים. גם אם למפרסם יש שני חברים בלבד, מדובר בפרסום על פי חוק איסור לשון הרע.

 

גישת בתי המשפט בכל הנוגע לפרסום לשון הרע בפייסבוק

הפסיקה הישראלית בעניין לשון הרע בפייסבוק אינה אחידה, חלקה מחמירה וחלקה פחות. נביא שתי דוגמאות:

בפרשה הראשונה, שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה  בבאר-שבע, תבעה אישה את מי שהיה בעלה בגין ביטויי גנאי מעליבים שרשם על קיר הפייסבוק שלה. בית המשפט ראה בחומרה רבה את הדברים שנכתבו, וייחס משקל רב לעובדה שהפרסום נעשה באופן שחשף את הדברים למספר רב של משתמשים. בנסיבות אלה, בית המשפט חייב את המפרסם בפיצוי בסך 25 אלף שקל ועוד 12 אלף שקל שכר-טרחת עורכי דין.

"מאפייניה של הרשת החברתית מאפשרים לאדם לשבת בביתו, להעלות עמדותיו והגיגיו על הכתב ובלחיצת מקש, שבריר שניה, להפכם לנחלת הכלל." נכתב בפסק הדין. השופטת ראתה לנכון להחמיר עם התובע רק היות שדברי ההשמצה הקשים והירודים פורסמו בפייסבוק.  ואכן  בסיומו של פסק הדין יוצאת מזהירה השופטת כי אין זה ה"פייסבוק" שאשם, כשם שאקדח אינו יורה אלא אם יורים בו."

גישה מתונה יותר הציג בית המשפט המחוזי בירושלים. על פי גישת המחוזי הבעת דעות באמצעות הפייסבוק מהווה כלי להעברת תוכן דיגיטלי שלעתים נבלע בהמון המידע המופיע על המסך ובהרף עין נשכח ונעלם. על פי גישה זו פרסומים אלו מאופיינים בשטחיות ודברי הבל ואשר על כן אין לקחת אותם ברצינות רבה מידי.  תוך שיש להדגיש כי לא כל פרסום מגונה מהווה לשון הרע והחלת דיני לשון הרע מחייבת זהירות רבה והתאמות ליתר כלי התקשורת

אך חשוב לזכור: שטותי ושטחי ככל שיהיה השיח האינטרנטי בכלל ובפייסבוק בפרט, פגיעתו של פרסום משמיץ בפייסבוק הוא ככל פרסום אחר.

עו"ד אתי חסיד – הגנה על השם הטוב

משרדנו מטפל גם בתלונת שווא שגם הן מהוות לשון הרע

משרדינו עוסק במתן ייעוץ וייצוג לפרטיים. למשרדנו ניסיון רב בייצוג חברות, עמותות, פוליטיקאים וידוענים. 

קידום אתרים לעורכי דין בניית אתרים

למידע נוסף

054-2345919
ettihas@gmail.com

 אני מעוניין לקבל ניוזלטר עם מידע רלוונטי

Call
Mail