לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    עורך דין הטרדה מינית

    עורך דין מתמחה בהטרדה מינית – עו"ד אתי חסיד

    הטרדה מינית – כללי

    החוק למניעת הטרדה מינית , תשנ"ח 1998, קובע כי הטרדה מינית הינה עוולה אזרחית, ואף עבירה פלילית. זהו חוק חדשני גם בקנה מידה בינלאומי. חקיקתו קבעה מציאות חדשה והעלתה שאלות רבות, שבמרכזן עומדת השאלה איזו התנהגות תיחשב "הטרדה מינית".

    מאז חקיקתו ספג החוק למניעת הטרדה מינית ביקורת חריפה, על היותו מרחיק לכת מדי, מגביל ומפליל התנהגויות אנושיות רגילות. המתנגדים טוענים כי החוק גורם לקיפאון, למלאכותיות ולחשדנות ביחסים הבין-אישיים, ופותח פתח להגשת תלונות שווא. לטעמם של המבקרים, החוק משקף נקודת מבט של פמיניזם רדיקלי שקנתה אחיזה בשיח המשפטי, הציבורי והחקיקתי בישראל. לעומתם, תומכי החוק מדגישים שמקורה של הטרדה מינית אינו במשיכה מינית, בחיבה, בחיזור רומנטי ובאנושיות, אלא בתפישות סטריאוטיפיות, מפלות וכוחניות, בדרך-כלל גבריות.

    איסור ההטרדה לא נגזר בלעדית מעקרון השוויון בין המינים אלא, ואולי בעיקר, מעקרונות יסוד אחרים: כבוד האדם, חירות האדם והזכות לפרטיות. סעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי "חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של האדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם את השוויון בין המינים". ואכן עמדתנו היא שחברה המגנה ומענישה מטריד מינית הינה חברה שוויונית ומוגנת יותר שבה מכבדים את האדם ואת האוטונומיה שלו, ולכן מאפשרת הידברות חברתית אמיתית מתוך עמדות שוויוניות של נשים וגברים. לפי תפישת עולם זו הרעיון של איסור הטרדה מינית בא להבטיח את כבוד האדם, באשר הוא אדם.

    מהי הטרדה מינית?

    ראשית יש להבהיר כי החוק למניעת הטרדה מינית הוא חוק כללי, שאינו מתייחס רק להטרדה מינית . איסור ההטרדה המינית הוא ציווי כללי, החולש על כל מערכות היחסים, ובכלל זה, בהטרדה אקראית ברחוב, במוסד לימודי, בין בני משפחה או בעבודה. עם זאת, החוק בהחלט מייחד הוראות אחדות גם להטרדה זו.

    סעיף 3(א) לחוק מציג שש חלופות מפורטות המגדירות לכאורה באופן מפורט מהי הטרדה מינית. הסעיף קובע כי הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:

    • סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
    • מעשים מגונים.
    • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
    • התייחסויות חוזרות המופנות לאדם ומתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.
    • התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, לרבות נטייתו המינית.
    • הצעות או התייחסויות חוזרות ונשנות במקרים מסוימים נוספים, כגון כלפי קטינים או חסרי ישע, או תוך ניצול יחסי מרות, חינוך או טיפול, שאז מתייתרת הדרישה שהמוטרד יראה למטריד שהוא איננו מעונין.
    • פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

    ההסדר בארץ, קבע שני עקרונות מרכזיים: האחד מדבר על הצורך בהישנות ההצעה או ההתייחסות. השני מחייב כי הקורבן "יַרְאֶה" למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות.

    עורך דין הטרדה מינית בעבודה

    יחסי מרות

    התנאי שאדם צריך לְהַרְאוֹת למטריד כי הוא אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסות נזנח בכל הקשור ליחסי מרות, ובכלל זה גם לגבי יחסי מרות במקום העבודה. אמנם לא נזנחה הדרישה שהקורבן לא יהיה מעוניין בהצעות או בהתייחסויות המיניות, אולם נזנחה הדרישה שהיעדר עניין זה יקבל ביטוי חיצוני לקורבן.

    הטרדות מיניות במקום העבודה

    התפישה העומדת מאחורי הקלה זו, שיש לה כמובן אחיזה במציאות, היא שבמערכות יחסים שבהן קיימים יחסי מרות, לא תמיד יאזור המוטרד אומץ להפגין את סלידתו מהתנהגות הממונה עליו. למשל, ביחסי עבודה יש תלות כלכלית ומקצועית של העובד במקום העבודה ובמעביד, וייתכן שתלותו זו של ה העובד/ת תרתיע להראות לממונים או למעבידם חוסר עניין בהצעות או בהתייחסויות המיניות המופנות כלפיהם. אין ספק שקיים קושי אמיתי בכל הקשור להטרדות מיניות כאשר קיימים יחסי מרות, מה עוד שמערכות יחסים אלו הן קרקע פורייה לניצול מיני, אף אם אין מושמעים איומים מפורשים.

    ליבת החוק – ההיבט האזרחי ודיני העבודה

    כאמור, להטרדה מינית עשוי להיות פן פלילי. העונש המרבי על הטרדה מינית הוא שנתיים מאסר, ואם מדובר בהטרדה המשולבת בהתנכלות על רקע מיני – עד 4 שנות מאסר.

    ואולם, דומה כי ליבת החוק נעוצה דווקא בהיבטים האחרים שלו – ההיבט האזרחי והיבט דיני העבודה. הטרדה מינית מהווה גם עוולה נזיקית שבעטיה יכולה המוטרדת לתבוע פיצוי מהמטריד. בדומה לדברי חקיקה אחרים, כמו החוק לאיסור לשון הרע, גם כאן רשאים בתי המשפט לפסוק פיצוי של עד 120 אלף שקל ללא הוכחת כל נזק, וזאת בנוסף לנזקים ממוניים ובלתי ממוניים (כאב וסבל), כמקובל בדיני הנזיקין.

    אין ספק שהחוק חולל שינוי עמוק בשיח הציבורי בכל הנוגע ליחסי המינים. את השינוי המשמעותי ביותר חולל החוק ביחסי העבודה, ובאופן בו הפנימו מעסיקים ועובדים את הצורך לאמץ קוד התנהגות חדש ומחייב.

    החוק מטיל על המעסיקים חובות אקטיביות לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במקום העבודה. לשם כך, על המעסיקים למנות גורם שאליו ניתן להגיש תלונות במקום העבודה, ו"לעשות כל שביכולתם כדי למנוע הישנות המעשים ולתקן הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות".

    בפסק דין עקרוני משנת 2008 בנושא הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות בעבודה, קרא בית הדין הארצי לעבודה למנהלים במקומות עבודה לשקול את צעדיהם ולהתנהל בזהירות בתחום היחסים האישיים והאינטימיים עם עובדיהם ועובדותיהם. "ישקול הממונה את צעדיו", נכתב בפסק הדין, "וככל שזיהה יוזמה או פיתוי מצד עובדת, הקשורים קשר ישיר להיותו בעל יכולת לשמר או להיטיב את מעמדה של אותה עובדת, הרי שהאחריות להימנע ממגע מיני עמה מוטלת עליו. הבחירה להיענות לפיתוי בנסיבות אלה היא היא ניצול יחסי המרות שיש לו כלפיה".

    עורך דין הטרדה מינית בעבודה

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      עורכת דין הטרדה מינית

      עוה"ד אתי חסיד, היא עורכת דין ותיקה. מאחוריה עשרות שנים של התדיינויות משפטיות בנושא הטרדה מינית. משרדה מתמחה בייצוג הן של מתלוננות והן של נתבעים המואשמים בהטרדה מינית. עוה"ד חסיד משמשת אף כממונה חיצונית במקומות עבודה בנושא הטרדה מינית. ולעתים אף נדרשת לחוות דעת בנושא. ייצוג בעלי דין בתביעות הטרדה מינית דורש מיומנות מקצועית וניסיון. פנייה לערכאות בעניין הטרדה מינית מחייבת ייצוג על ידי עורך דין מנוסה הבקיא בהלכה המשפטית בחוק ובתקנות המסדירות את התחום.

      מהי הטרדה מינית על פי החוק

      סעיף 3(א) לחוק מניעת הטרדה מינית מונה  שש חלופות המגדירות מה ייחשב להטרדה מינית: סחיטה באיומים, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניות, התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או מיניותו של אדם, ופרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו. כל ששת החלופות הן כלליות ורחבות ומתייחסות למגוון רחב של התנהגויות. על מנת לבחון אם התנהגות מסוימת מהווה הטרדה מינית נדרשת מיומנות מקצועית וניסיון רב בתחום.

      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן