לשון הרע והגנת הפרטיות
זמינות
התפתחות אמצעי התקשורת והטכנולוגיה הקלו על אפשרות הפגיעה בשם הטוב של אדם יחיד או של תאגיד. למעשה כל אדם שיש לו גישה לאינטרנט יכול להוציא דיבתו ולהפר את פרטיותו של אדם אחר בהינף נקישה על המקש. גם תהודת הדיבה מתרחבת באמצעות מנועי החיפוש, כל אדם שמקיש את שם הנפגע בגוגל נחשף לדיבה שהופצה במרחבי הסייבר. האנונימיות, וחוסר הזיהוי הופכים את האינטרנט לזירת הכפשות ושיסוי בהיקפים יומיומיים.
במקביל, התחזקה המודעות לזכותו היסודית של אדם לשמו הטוב ולשמירת פרטיותו, ובהתאם לכך רבות התביעות המוגשות כיום בעילת לשון הרע ובעילת הגנת הפרטיות.
מה היא לשון הרע?
לשון הרע היא כל פרסום פוגע שנעשה בעל פה, בכתב או בדפוס לרבות ציור או שידור, שעשוי לעשות אדם או תאגיד מטרה לשנאה או ללעג, להשפיל או לפגוע במשרתו או במשלח ידו או מקצועו. גם ביזוי אדם בשל גזעו או מוצאו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית תיחשב ללשון הרע.
לפיכך, אם אדם בוזה או הוכפש בפומבי באמצעות אמירה בעל פה, בכתב, בשידור, אם אותו אדם ביקש שהמפרסם יתנצל ויכחיש את הפרסום, ולא נענה, יש לו עילת תביעה. במקרים כאלה חשוב ורצוי שהנפגע יפנה למשרד עורכי דין לשון הרע, על מנת להתמודד באופן משפטי עם הפוגע ולדרוש סעד של פיצוי עבור הפגיעה.
לנפגע תקום עילה להגשת תביעת לשון הרע במקרים בהם שהשמצה היא שקרית (וניתן להוכיח את שקריותה), שהפרסום המשמיץ נעשה בפומבי הובא לידיעת אדם נוסף זולת הנפגע, ועושה הפרסום התבקש לתקן את שאמר ולהתנצל וסירב לעשות כן או חזר בו באופן שלא תיקן את ההכפשה.
תביעת דיבה – האפשרויות המשפטיות
לנפגע מלשון הרע עומדת אפשרות להגיש נגד הפוגע קובלנה פלילית, שסופה הרשעה פלילית של הנאשם בנוסף לאפשרות (תיאורטית אמנם) של עונש מאסר או קנס.
הנפגע מלשון הרע יכול להגיש תביעה אזרחית עד לגובה של כ-140,000 שקל ללא הוכחת נזק, או אם הוא יכול להוכיח נזק ממשי באפשרותו לתבוע ללא הגבלת סכום בהתאם למידת הנזק.
ניתן להגיש כתב תביעה וקובלנה בו זמנית, שני ההליכים לא סותרים אחד את השני.
יתרונות ההליך המשפטי
במקרים רבים, עצם הטיפול המשפטי יש בו כדי לתקן את העוול, מאחר ובאמצעות ההליך המשפטי מכחיש הנפגע את שיוחס לו על ידי הפוגע, ומאותת לציבור כי אינו משלים עם דברי הדיבה שהופצו נגדו. על ידי הגשת התביעה מחייב התובע את הפוגעים לקחת בפומבי אחריות על דבריהם: להוכיח את הדיבה או להתנצל ולשלם פיצוי לנזקים שנגרמו לו.
דרך ההוכחה
במסגרת ההליך המשפטי, יבדוק בית המשפט האם ההשמצה הוצגה כדעה או כעובדה, כיצד נתפשת האמירה המשמיצה בעיני הציבור, מה מידת הנזק שנגרם לנפגע, האם המפרסם הפוגע ביקש באופן כנה להקטין את הנזק באמצעות התנצלות והכחשה.
כמו כן עורך בית המשפט בדיקה אובייקטיבית של לשון הרע, הבדיקה היא לפי "האדם הסביר" – איך האדם הסביר הבין את הביטוי בנסיבות אמירתו. האם הביטוי נתפש כביטוי מכפיש ומשפיל, או שמא מדובר בביטוי שלא נתפש כביטוי מעליב במובן הטבעי והסביר שלו. במקרה האחרון הביטוי לא ייחשב כלשון הרע.
קשיים
קשיים שיכולים לעמוד בפני תובע בתביעת לשון הרע יכולים להיווצר במקרים בהם אין הוכחה שהדברים המשמיצים אכן נאמרו או פורסמו, או שלנפגע אין שם טוב במיוחד, או כאשר הנפגע מתקשה להוכיח שנגרם לו נזק.
כאשר ההכפשה היא נגד קבוצה, תובע בודד הרואה עצמו כחלק מהקבוצה לא יוכל לתבוע בגין דברי הגינוי הקבוצתיים, כיוון שאז יוטל עליו נטל קשה להוכיח כי הפגיעה נעשתה בו אישית.
הערכת הנזק
הערכת עוצמת הנזק בפגיעה מלשון הרע איננה פשוטה. בית המשפט קובע את גובה הפיצוי לפי מספר קריטריונים שביניהם: חומרת לשון הרע, תפוצת הפרסום, נכונות המפרסם להתנצל, מניע המפרסם ותום ליבו, שמו הטוב של הנפגע, והנזק הכספי הישיר שנגרם לנפגע.
החוק מגן מפני תביעות לשון הרע במקרים מסוימים
לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע אם הדברים נאמרו בישיבת כנסת, ועדה ממלכתית, ישיבת מועצת העיר, במסגרת דיון בבית המשפט, או במסגרת בורריות, דברי עורכי דין במהלך התדיינות משפטית או בחומר כתוב שהוגש לתיק בית המשפט, דברים שנאמרו במסגרת תלונה לרשות מוסמכת (כשמותר היה להתלונן אצל אותו גורם), כשהדברים נאמרו כביכול כ"סאטירה", או במסגרת בידורית, הומוריסטית שתכליתה הגזמה ובקורת.
המגמה
בשנים האחרונות, ישנה מגמה ברורה לטובת תובעים ובתי המשפט אף פוסקים פיצויים סבירים. בית המשפט העליון למשל גילה לאחרונה העדפה ברורה להגנה על השם הטוב מול חופש הביטוי, ערך יסוד אותו מאזן בית המשפט מול הפגיעה בשם הטוב. כך למשל בתביעת לשון הרע של נתן שרנסקי נגד יולי נודלמן על ספר שפרסם האחרון, קבעה השופטת אילה פרוקצ'יה כי יש לפרש בצמצום את הסעיף המגביל את גובה הפיצויים שניתן להטיל בגין לשון הרע, וכך נפתחה הדרך להטיל פיצויים מרתיעים במיוחד בגין הוצאת דיבה על אישי ציבור.
אין בתוכן הנאמר לעיל משום מתן ייעוץ משפטי ואין הוא בא להחליף ייעוץ שכזה. הסתמכות על הנאמר הינה באחריות המסתמך בלבד.
תביעת לשון הרע
חוק לשון הרע נועד לאזן בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. הגשת תביעת לשון הרע תלויה בקיומם של שני תנאים: הראשון הוא פרסום והשני לשון הרע. לשון הרע היא כל ביטוי שיש בו כוונה או אפשרות לפגיעה בשם הטוב, ושעלול לבזות ולהשפיל אדם ואף לפגוע במשלח ידו.
מטרות תביעת לשון הרע
תביעת לשון הרע עשויה להיות בעלת מספר מטרות. כפעולה משפטית, מטרותיה של תביעה במקרים של לשון הרע הן לבקש סעד משפטי בגין הנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה. המטרות הספציפיות של תביעת לשון הרע עשויות להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה, אך בדרך כלל הן כוללות: פיצוי בגין הנזקים, פעולת תיקון, עונש לנתבע והגנה על המוניטין. בדרך כלל אחת המטרות העיקריות של תביעת לשון הרע היא קבלת פיצוי על הנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה. זה עשוי לכלול פיצויים בגין אובדן הכנסה, פגיעה במוניטין, עוגמת נפש והפסדים אחרים.
מטרה נוספת של תביעת לשון הרע היא להשיג פעולה מתקנת לטיפול בנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה. זה עשוי לכלול דרישה מהנתבע לחזור בו מההצהרה, לפרסם התנצלות פומבית או לנקוט בפעולות מתקנות אחרות כדי להפחית את הנזק שנגרם.
במקרים מסוימים, התובע עשוי לדרוש פיצויים עונשיים בנוסף לפיצויים. פיצויים עונשיים נועדו להעניש את הנאשם על התנהגותו הפסולה ולהרתיע התנהגות דומה בעתיד.
לבסוף, מטרת תביעת לשון הרע היא להגן על המוניטין של התובעים ולהחזיר את שמם הטוב. הדבר עשוי להיות חשוב במיוחד במקרים בהם המוניטין המקצועי או האישי של התובע נפגע מההצהרה המשמיצה. וכן, להרתיע אנשים אחרים מלבצע לשון הרע.
ייעוץ משפטי מקיף ומקצועי
ככלל, מטרותיה של תביעת לשון הרע הן לתת סעד משפטי לנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה ולחייב את הנתבע באחריות למעשיו. עורך דין מנוסה יעזור לך להבין את האפשרויות המשפטיות שלך ולפתח אסטרטגיה להשגת מטרותיך בתביעת דיבה. עורכת הדין אתי חסיד היא בעלת התמקצעות עמוקה בהוצאת דיבה ודיני לשון הרע. והיא בעלת ניסיון ומומחיות לספק מענה לכל סוגיה וצורך בתחום של הוצאת דיבה ופרסום לשון הרע עד להשגת התוצאה המשפטית הרצויה עבור הלקוח.
