בעגה מקצועית העובד שנגדו הוגשה תלונה, נקרא נילון. לצורך העניין אשתמש כאן בלשון זכר, אבל לא מדובר רק בגברים.
לא פעם מגיעים אל משרדי גברים או נשים מבוהלים, לאחר שהוגשה נגדם תלונה בגין הטרדה מינית. מצבם של גברים (נילונים) אלו אינו פשוט בלשון המעטה. עם קבלת התלונה חייב המעסיק להרחיק אותם מהמתלוננת ולברר לאלתר את התלונה. הבירור ייעשה באמצעות הממונה על הטרדות מיניות שאמורה להגיש למעסיק המלצה באם להעמיד את הנילון לדין משמעתי. במסגרת הבירור יחקרו המתלוננת והנילון ואף חבריהם לעבודה. ככל שהממונה תחליט שגרסת המתלוננת מהימנה עליה, ואילו גרסת הנילון אינה אמינה, הוא יפוטר לאלתר עם תווית של עבריין מין.
אך בזה לא מסתיימות תלאותיו של הנילון. החלטת הממונה תיתן למתלוננת רוח גבית, והיא תמהר להגיש לבית הדין לעבודה תביעה כספית כנגד הנילון. אמנם החלטת הממונה אינה מתקבלת כראיה לאמיתות ההטרדה המינית ואינה מחייבת את בית הדין, אבל יש לה משקל והיא תטה את מצבו של הנילון לרעה. אפשרות נוספת (לא חליפית) שנתונה למתלוננת היא להגיש כנגד הנילון תלונה במשטרה . במקרה כזה תיפתח חקירה פלילית ויתכן גם שיוגש נגדו כתב אישום. בכל מקרה את הקלון כבר לא ניתן יהיה למחות. להחלטה של הממונה, יש השלכות מרחיקות לכת והרות אסון מבחינת הנילון.
המחוקק העניק לממונה מטעם המעסיק סמכויות של חוקרת, שופטת ומוציאה לפועל של החלטה קריטית ההופכת את חייו של הנילון לעד. למרות שבתי המשפט קבעו שיש לנקוט בגישה זהירה בטרם החלטה על התקיימותה של הטרדה מינית. הממונות מטעם המעסיק נוהגות בחוסר זהירות משווע.
לא פעם מדובר בהטרדה קלת ערך: דבור לא במקום, הערה חסרת טעם, בדיחה תפלה, פלירטוט מבודח, ולעתים אף מדובר ברומן אמיתי וכשר. כאשר מדובר ביחסי מרות, החלטת הממונה לרוב תהיה לרעת הנילון, למרות שעל פי פסיקת בתי המשפט לא מספיק להסתפק ביחסי מרות יש להוכיח אף ניצול יחסי מרות.
הבירור נעשה על ידי הממונה על הטרדות מיניות, שאיננה משפטנית וספק אם היא מכירה או מעודכנת במערכת הנורמטיבית שחולשת על התחום. יתרה מזו, היא מייצגת את האינטרסים של המעסיק שמונע מהחשש להיתבע בעצמו על ידי המתלוננת ולכן הוא חותר לשקט תעשייתי. מנגד, ישנה כמובן מערכת שלמה של פרמטרים העשויים לקבוע את גורלו של הנילון. בין היתר מעמדו, החשיבות והנחיצות שלו במקום העבודה, דעתה האישית של הממונה עליו, ועוד.
התקנות מורות לממונות לתת המלצה בלבד, האם להעמיד את הנילון לדין משמעתי. בפועל הן כותבות מסמך פסקני כאילו מדובר בפסק דין, שעליו לא ניתן לערער. ברוב המקרים ההחלטה שיוצאת תחת ידיה של הממונה, מנומקת חלקית, באופן שאינו מאוזן ואינו לוקח בחשבון את ההלכות המשפטיות. למעסיק אומנם נתונה סמכות לדחות את ההמלצה לפי שיקול דעתו, אבל ברוב המקרים לנוכח החלטה פסקנית של הממונה, הוא לא יסתכן וייפטר מהעובד, שהופך באבחה אחת לעבריין מין מובטל.
המחוקק, למעשה איפשר למעסיק לפגוע בזכויות של נאשם בעבירה פלילית. שלא כמו נאשם הנחקר על ידי המשטרה, הממונה רשאית לזמן את הנילון במפתיע ללא שהוא כלל מודע לסיבה בשלה זומן. במהלך הפגישה מוטח בפניו האישום בהטרדה מינית. על זכות השתיקה בכלל אין מה לדבר. גם אין חובה להבהיר לנילון על זכותו להיוועץ בעורך דין. ה"נאשם/נילון" מופתע, מבוהל, לבו נופל, הוא, מסמיק, מתפתל. אינסטינקטיבית הוא רוצה לרצות, להצטדק להסביר.
הנילון אף לא תמיד יודע מי התלונן, מה היה המצג העובדתי שהוצג בפני הממונה, אלו ראיות יש בידה. הוא נסער ומבועת. לפעמים הוא מכחיש הכול: לא היה ולא נברא, אין לו בכלל קשר לבחורה. הכחשה בד"כ תטה את הכף לחובתו במיוחד אם קיימות ראיות (למשל התכתבויות וואטצאפ). בפעמים אחרות, הנאשם, למעשה מספק גרסה, שלטעמו תזכה אותו (למשל: היא יזמה את הקשר) – גרסה כזו לא רק שמהווה הודאה היא גם מחמירה את מצבו.
אז מה עושים אם זומנת לבירור ואתה חושש שמדובר בתלונה על הטרדה מינית. התשובה היא חד משמעית – להיוועץ בעורך דין המומחה בהטרדה מינית.
למשרדנו מומחיות וניסיון רב בליווי ובהגנה על נילונים ונתבעים בהטרדה מינית.
