הגנות אלו מופיעות ב-12 תתי סעיפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. על פי סעיף 15 לחוק תהיה זו הגנה טובה לנתבע במשפט אזרחי או לנאשם במשפט פלילי והמואשם בלשון הרע, אם עשה את הפרסום בתום לב באחת מהנסיבות המפורטות ב-12 תת הסעיפים, למשל: היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום; הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, הפרסום היה הבעת דעה, הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית; הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בעניין שבו הנתבע ממונה על הנפגע; ונסיבות נוספות שלא המקום לפרטן.
תום לב בלשון הרע
יש לשים לב, שהמושג תום לב בהקשר של לשון הרע שונה ממשמעותו בהקשרים משפטיים אחרים. הנושא מורכב מכדי להרחיב במסגרת זו, נאמר רק שבדינים הכללים 'תום לב' בדרך כלל פירושו הגינות ויושר וניקיון כפיים ואילו בהקשר לשון הרע המושג משתנה ולא אחיד, במיוחד ככל שמדובר בסעיף 15. כך למשל, כאשר מגיש אדם תלונה במשטרה שמתבררת כתלונת שווא. אם התובע לא מצליח להוכיח שמגיש התלונה לא האמין באמיתות התלונה הרי שתעמוד למגיש הגנת תום הלב, ולא משנה שפעל בזדון ומתוך כוונה להזיק לתובע. מבחינת חוק לשון הרע הנתבע (מגיש התלונה) פעל בתום לב, מבחינת הדין הכללי הנתבע בהחלט לא היה תם לבב.
מתי תישלל הגנת תום הלב?
הגנת תום הלב למשל, תישלל אם הפרסום מהווה לשון הרע ואמצעי התקשורת סירב לפרסם תיקון או הכחשה לאחר שהנפגע דרש זאת . הסעיף אינו דורש לפרסם התנצלות אלא מבקש להביא את דברי הנפגע בהבלטה הן במיקום והן בתוך זמן סביר ביחס לפרסום הפרסום המכפיש.
