בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של מלצרית שעבדה במייקס פלייס הטיילת בתל אביב, וקבע שהיא זכאית לפיצוי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, בשל אירוע של "באדי שוט". הנתבעים היו מנהל משמרת בבר וכן החברה בעלת המסעדה.
האירוע העומד במרכזה של התביעה התרחש במהלך משמרת השתתפה המערערת באירוע "באדי שוט" שהתקיים בינה ובין לקוח של הבר. "באדי שוט" – הוא שתיית אלכוהול, באופן בו שופכים אלכוהול על הבטן ומלח על הצוואר, כשהבחור/ה שכובים על דלפק בבר. בענייננו, הלקוח 'עשה' באדי שוט למערערת ולאחר מכן היא 'עשתה' לו באדי שוט. במקרה זה דובר על מריחת מלח על הגוף באזור הבטן, כאשר האחר מלקק את המלח ובמקביל שותה אלכוהול מכוס ומוציא פלח לימון מפיו של ה'פרטנר'.
תחילה קבע ביה"ד הארצי כי התקיימו יחסי מרות בין המלצרית לבין הנתבעים ודחה את טענתם כי היא התפטרה עובר למקרה. בעניין זה קבע ביה"ד שאין מקום להוריד את הרף המחמיר הנדרש במקרים שבהם מתקיימים יחסי מרות, גם אם מדובר בתקופה האחרונה לכינון מערכת יחסי העבודה. בהקשר זה אין משמעות להסכמה או אי הסכמה של המלצרית להצעות, בהינתן שמתקיים יחסי מרות שמצביעים על הטרדה מינית בעבודה.
עוד נקבע כי, מעשה הבאדי שוט מהווה פרקטיקה פסולה של החפצת נשים, בפרט כאשר הוא נעשה במקום עבודה, ובפרט כשמדובר במקום עבודה שמשקאות אלכוהוליים הוא המוצר העיקרי הנמכר בו; כן מתקיימת החלופה שבסעיף 3(א)(5) לחוק – ״התייחסות משפילה או מבזה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו״, לאור הקביעה כי מעצם טיבו וטבעו של מעשה הבאדי שוט כלולה בו באופן אינהרנטי התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו, וזאת בשל ההחפצה והשימוש, כפי שנעשה במערערת, באופן שאינו הגון אינו מוסרי ואינו צנוע. לאור כל האמור, בין אם מכוח סעיף 3(א)(2) לחוק, בין מכוח סעיף 3(א)(4) לחוק ובין מכוח סעיף 3(א)(5) לחוק, עסקינן בהטרדה מינית ובמכלול נסיבות העניין יש לחייב את מנהל המשמרת לפצותה בסך של 30,000 ₪, ובשל אי מילוי חובותיה כמעסיקה חויבה החברה לשלם למלצרית 120,000 ₪ .
פסק הדין ניתן ביום 11.7.2021
עע (ארצי) 39841-11-20 פלונית – אלמוני
למשרדה של עוה"ד אתי חסיד התמחות ייחודית בניהול תביעות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית. משרדנו מייצג הן תובעים והן נתבעים.
