לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    התנהגות פוסט טראומתית בהטרדה מינית

    התנהגות פוסט טראומטית של קורבנות תקיפה מינית, אפרופו מייקל ג'קסון

    צפיתי בחלחלה בסרט התיעודי 'לעזוב את נוורלאנד'. וויד רובסון וג'יימס סייפצ'אק היו בני שבע ושמונה כאשר מייקל ג'קסון סימא את עיני בני משפחותיהם באמצעות עושרו ותהילתו, במטרה לתקוף אותם מינית. בין ג'קסון ובין המשפחות ובעיקר בינו לבין אמותיהם, נוצרו בדרך של הונאה מתוחכמת יחסי אמון בלתי מסויגים, שסללו את הדרך לתקיפות המיניות המפלצתיות שנמשכו שנים רבות.

    רובסון וסייפצ'אק מספקים באופן לא מתלהם ובטון ניטרלי תיאורים גרפיים של המעשים המיניים שביצע בהם ג'קסון. כך למשל רובסון מתאר בקול יבש כיצד ג'קסין בן ה-33 נהג להחדיר לפיו את אבר מינו הבוגר בהיותו רק בן שבע.

    האופן המנותק והכנוע של השעבוד למעשי האינוס הזכיר לי קורבנות תוקפנות מינית אותם אני מייצגת. בדומה לקורבנות אחרים, המנגנון ההישרדותי מתגייס כדי להעלים את הפגיעה ולנרמל אותה. הצופה מתקשה להבין את הקורבנות שגם בבגרותם ממשיכים להגן על הטורף המיני ולשקר עבורו ובכך מאפשרים לו להמשיך לבצע את זממו גם בילדים אחרים. אך, הקונפליקטים הפנימיים המייסרים את רובסון וסייפצ'אק מאפיינים קורבנות מהסוג הזה

    בספרה 'מתוך טראומה והחלמה' כותבת ג'ודית לואיס הרמן כי האירועים נרשמים בתודעה, אבל הם מנותקים ממשמעויותיהם הרגילות. השינויים התפיסתיים האלה מלווים בהרגשת אדישות, ריחוק רגשי וויתור על כל יוזמה ומאבק.

    הרמן מכנה את מצב התודעה הזה כאחד מחסדיו הקטנים של הטבע, המגן מפני כאב קשה מנשוא.

    הרמן מדגישה כי מצבי התודעה המנותקים ניכרים בוויתור על פעולה רצונית, בהשעיית היוזמה והשיפוט הביקורתי, בריחוק סובייקטיבי או שלווה, בשינויים בתחושה, הכוללים קהות חושים ואנלגזיה (אל-כאב) ובעיוות המציאות, ובכללו נתק מן העצמי, ניתוק מן המציאות ושינוי בתחושת הזמן.

    אך, צמצום החיים בניסיון ליצור הרגשה של ביטחון ולמשול בפחד המחלחל הם הרסניים ומובילים לתהום שחורה ובסופו של דבר לפיכחון מר, בדיוק כפי שקרה לקורבנותיו של ג'קסון.

    זהו סרט אימה על מנגנוני הגנה נפשיים שקורסים וחושפים שבר שאין ממנו תקומה. זהו בעיקר סרט על שעבוד למטרותיה של מפלצת טורפנית שהשיגה את מבוקשה באמצעות שליטה על המנגנונים הפסיכולוגים של קורבנותיה. במקרה הזה הקורבנות היו גם הורי הילדים שבתוך התהליך איבדו את האינסטינקטים ההוריים וכשלו במתן הגנה הורית לילדיהם.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.