לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    לשון הרע כנגד חופש הביטוי

    לשון הרע כהגדרתה בחוק היא דבר שפרסומו עשוי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית (סעף 1 לחוק איסור לשון הרע).

    חוק איסור לשון הרע. החוק קובע כי פרסום לשון הרע עשוי להוות עוולה אזרחית בנזיקין ואף להתגבש לכדי עבירה פלילית.

    חוק איסור לשון הרע מאזן בין שתי זכויות יסוד על חוקתיות, הזכות לשם טוב מצד אחד וחופש הביטוי מצד שני. על פי המשפט הישראלי, לא מדובר בזכויות אבסולוטיות אלא בזכויות יחסיות בלבד. הגבלת הביטוי על ידי קביעתו כלשון הרע עשוי להוות פגיעה בעקרון חופש הביטוי.  מהבחינה הזו מדובר בשתי זכויות המתגוששות ביניהן.

    חוק איסור לשון הרע מגלם את האיזון בין שתי הזכויות. כך למשל העניק החוק הגנת תום לב לפרסומים המותרים בהתאם לנסיבותיהם, על אף שהם עשויים להוות לשון הרע. כאשר בית המשפט בוחן את הביטוי המהווה לשון הוא עורך איזון בין שתי הזכויות בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי העומד לפניו.

    משרד אתי חסיד, עורכי דין

    משרדנו עוסק שנים רבות בייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע  בין לקוחותינו חברות, ידוענים ואנשי ציבור. אנו מעניקים יחס אישי לכל לקוח, מעטפת משפטית מלאה וייעוץ משפטי מן השורה הראשונה.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      שאלות תשובות - לשון הרע

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      מי יכול לתבוע מכוח חוק איסור לשון הרע?

      כל אדם יכול לתבוע וכן חברה מפלגה אגודה עמותה וגופים שהם ישות משפטית תאגידית. גופים שאינם תאגידים משפטיים כמו ועדים קבוצות, חבורות או ועדות ותתי ועדות אינם יכולים לתבוע תביעת לשון הרע..

      האם אדם בעל עבר פלילי יכול לטעון ששמו הטוב נפגע?

      הטענה כי לאדם אין שם טוב היא טענה מוכרת בתחום לשון הרע ונתבע רשאי לטעון אותה רק בשלב הנזק, כדי להפחית את הפיצויים שעליו לשלם.

      סעיף 22 לחוק מתיר לנתבע להוכיח שלתובע אין שם טוב כאשר הטענה נוגעת במישרין ללשון הרע, כלומר אם התובע תבע על כך שכונה גנב ובאמת הוא הורשע בגניבה.

      האם יש להוכיח נזק ממשי בתביעת לשון הרע?

      לא. לתובע יש שתי אפשרויות חלופיות: להוכיח את נזקיו באמצעות הבאת ראיות או לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק על כל פרסום. בשנת 1998, תוקן החוק ואומץ הסדר חריג לפיו נפגע מלשון הרע יכול לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק שעומד היום על תקרה של 70,000 ₪ ואם מוכיחים יסוד נפשי של כוונה לפגוע כפל פיצוי כלומר 140,000 ₪. האפשרות לתבוע סכומים גבוהים יותר נותרה בעינה, אולם הפיצוי ייגזר מסכום הנזק הריאלי שהוכח במשפט. במקרה כזה יהיה על התובע להוכיח שנגרמו לו נזקים ממוניים שניתן לאמוד אותם, כמו למשל הפסד השתכרות, הפסד מוניטין, הפסד השקעה, וכיוצא בזה.

      מה השיקולים שבית המשפט שוקל בבואו לקבוע פיצויים?

      לבתי המשפט סמכויות רחבות בפסיקת פיצויים לנפגעי לשון הרע. הסכום הנפסק במשפט לשון הרע נגזר מחומרת לשון הרע, תפוצת הפרסום המהווה לשון הרע, זהות הנפגע מלשון הרע, רשלנותו של המפרסם, מניעיו של מי שפרסם לשון הרע ותום ליבו, שמו הטוב של הנפגע מלשון הרע, הנזק הכלכלי הישיר שנגרם לנפגע מלשון הרע, נכונותו של המפרסם להתנצל פרמטר נוסף שמשתכלל בקביעת הפיצויים הוא שמו הטוב של הנפגע.

      האם אפשר לתבוע תביעת דיבה על פרסום בפייסבוק וברשתות חברתיות?

      חוק איסור לשון הרע שנחקק ב-1965 אינו מתייחס לרשתות החברתיות ולעידן האינטרנט. עם עלייתן של הרשתות החברתיות עלתה השאלה האם ניתן להחיל את חוק איסור לשון הרע על פרסומים שהופצו ברשת הפייסבוק. התשובה חד משמעית – כן.

      דבר אחד ברור והוא שזירת הרשתות החברתיות מהווה בסיס פוטנציאלי רחב לפרסומים פוגעניים בתפוצה רחבה. פסיקות בית המשפט בעניין הפצת לשון הרע ברשתות החברתיות הן עדין בתהליך גיבוש. מדובר בתחום משפטי שעדין לא נאמרה בו המילה האחרונה.

      האם יש להטיל אחריות כלשהי על מנהלי אתרים?

      עמדת רוב הפסיקה ישראלית היא שבעל אתר גדול אינו יכול להיות אחראי בזמן אמת על כל המידע שמעלים גולשים בטוקבקים שונים. בישראל אומץ "נוהל הודעה והסרה", שלפיו על הנפגע לפנות מיוזמתו אל בעלי האתר או מנהלי הפורום ולבקשם להסיר את הפרסום הפוגעני, וכל עוד הם אכן מסירים את הפרסום הפוגעני בתוך זמן סביר, הם אינם נושאים באחריות לפרסום.

      במידה והם מסרבים להסיר את הפרסום הפוגעני, הרי הם עוולים כלפי התובע בעוולת הרשלנות, ולא רק בעוולת לשון הרע.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע בגין הוצאת לשון הרע במהלך משפט?

      התשובה היא שלילית. לא ניתן לתבוע על הוצאת לשון הרע בגין פרסומים שנעשו בקשר להליך השיפוטי. סעיף 13(5) לחוק קובע שפרסום של בעל דין או בא כוחו או עד במהלך דיון לא יהווה עילה בגין לשון הרע. בפרשת חיר נגד גיל בה שני עורכי דין ניהלו מלחמה מילולית קשה ומבזה בין כתלי בית המשפט, נקבעה הלכה מושרשת לפיה חלה הגנה מוחלטת על כל שלב משלבי ההליך, החל בכתבי הטענות, עובר דרך העדת העדים וכלה בשלב הסיכומים ומתן פסק-הדין. בהלכה מאוחרת יותר, נקבע כי ההגנה אף חלה בשלב שליחת מכתב ההתראה.

      בכמה מהפסיקות המאוחרות, הועלתה טענה שיתכן והלכה זו היא רחבה וקיצונית. ויתכן כי במקרים חריגים בהם הדברים נאמרו מתוך רשעות וזדון ובחוסר תום לב קיצוני ההגנה לא תחול. ולכן יתכן שבעתיד בתי המשפט ישללו את ההגנה המוחלטת.

      אם קללות וגידופים ייחשבו לשון הרע?

      קללות וגדופים במבחן אובייקטיבי מהוות לשון הרע, אך קביעת הפיצויים תהיה בהתאם לנסיבות העניין. בעבר נפסקו פיצויים לאדם לגידופים כמו שקרן, מנוול, שטן, אייכמן, צורר יהודים ועוד. עם זאת, בתי המשפט מתייחסים בהסתייגות לתביעות לשון הרע בגין קללות וגידופים; והסיבה לכך היא השימוש הנפוץ בקללות בישראל ובשל כך החשש מהצפת בתי המשפט. משום כך בתי המשפט לא ממהרים לתת סעד לתובעים בשל קללות.

      האם השמצת בית עסק מהווה לשון הרע?

      התשובה לכך היא מורכבת. לכאורה מדובר בביקורת או בהבעת דעה צרכנית, השאלה שתשאל במקרה כזה האם מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית. בית המשפט קבע בעבר כי כאשר מדובר בהבעת דעה צרכנית עניינית הנסמכת על עובדות ויש בה עניין ציבורי אז אין המדובר בלשון הרע. אבל לא כך הם פני הדברים כאשר מדובר בהשתלחות פרועה לא הוגנת ושאינה תמת לב.

      המלצתי המשפטית היא שפרסום מהסוג הזה חייב להיעשות בזהירות, תוך צמידות מרבית לעובדות המקרה, בהיקף מידתי, ולאחר התייעצות משפטית.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      אילו הגנות עומדות לנתבע בתביעת לשון הרע?

      החוק מעמיד לנתבע שורה של הגנות: הראשונה והחשובה היא הגנת אמת דיברתי – כשהנתבע טוען שהפרסום משקף אמת אובייקטיבית שיש בה עניין ציבורי. בעניין ציבורי, הכוונה שהפרסום משרת מטרה חברתית, מוסרית או ערכית.

      בסעיף 13 לחוק, נקבעו עוד 11 הגנות של פרסומים מותרים הדברים אמורים לגבי פרסומים של חברי כנסת, ישיבות ממשלה, מבקר המדינה, ועדות חקירה, פרסומים שנעשו תוך דיוני משפטי וגם פרסומים שיש הרשאה חוקית לעשות, למשל כתיבת חוות דעת של בעלי תפקידים ציבוריים.

      מערכת הגנות נוספת, היא הגנות תום הלב שבסעיף 15 לחוק. זו מערכת מורכבת ורחבה ומונה 12 קבוצות, למשל פרסום שנעשה תוך חובה חוקית מוסרית או חברתית, פרסום שנועד להגן על עניינים אישיים לגיטימיים ופרסומים שהם הבעת דעה על עניינים או דמויות ציבוריות ועוד. פרסומים מוגנים נוספים הם: סאטירה, ובקורת אמנותית.

      האם אפשר להגיש תביעה בשם ציבור (כל הערבים, כל היהודים וכד')? האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילת לשון הרע?

      התשובה היא לא. תביעת לשון הרע צריכות להיות מוגשת באופן ספציפי על ידי הנפגע או הנפגעים. החוק קובע מפורשות כי לשון הרע על ציבור יכול להניב רק הליך פלילי וזאת רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. עד היום לא ניתן אישור כזה. חוק תובענות יצוגיות קובע רשימה סגורה של עילות ומקרים המאפשרים הגשת תביעה ייצוגית, לשון הרע לא מצויה ברשימה.

      האם ניתן להוציא צו מניעה נגד שידור תוכנית או כתבה שיש בהן לשון הרע?

      כעיקרון, התשובה היא כן; ניתן למנוע פרסום עוד קודם לפרסום. ניתן להגיש בקשה לקבלת צווים זמניים במסגרת תביעת דיבה. במקרים כאלו, חשוב לפעול ללא שיהוי ובזריזות. אבל, בית המשפט קבע כי המניעה המוקדמת היא צעד חריג הפוגע קשות בחופש הביטוי. לפיכך, הדבר אפשרי אך דורש מיומנות משפטית וחשיבה אסטרטגית ברמה גבוהה.

      האם אפשר לתבוע לשון הרע אם ההשמצה היא ברמז?

      חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה (לשון הרע) יכולה להיאמר במפורש או במשתמע. כלומר ניתן להגיש תביעה בגין הוצאת דיבה גם במקרה בו הזיהוי של הנפגע הוא מרומז. במקרים כאלו מוטל נטל על התובע להוכיח שאכן הפרסום מתייחס אליו ומכוון אליו.

      מה ההבדל בין קובלנה פלילית לתביעה רגילה?

      חוק איסור לשון הרע קובע כי, הוצאת לשון הרע היא עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית. מדובר בהסדר מיוחד המאפשר לאדם פרטי לפתוח בהליך פלילי כנגד אדם אחר, דבר ששמור בד"כ למדינה. הדרישה המקדמית לקיומה של עילה להגשת קובלנה פלילית, קשור למספר הנמענים לפרסום. בתביעת אזרחית די באדם אחד זולת הנפגע, ובקובלנה פלילית, יש צורך ב-2 אנשים זולת הנפגע. מלבד זאת, צריך לקחת בחשבון שתביעה פלילית היא קשה יותר להוכחה ונטל ההוכחה הדרוש הוא גבוה מזה הדרוש בתביעה אזרחית. כמו כן בהליך הפלילי על בית המשפט להשתכנע שהמשמיץ התכוון באופן מכוון לפגוע בתובע..

      האם ניתן לתבוע בעילת לשון הרע בשם אדם שהלך לעולמו?

      סעיף 5 לחוק איסור לשון הרע קובע כי בלשון הרע שפורסמה על המת אין עילת תביעה אזרחית. עם זאת, תהיה בפרסום שכזה עילה להגשת כתב אישום כנגד המפרסם אם הדבר התבקש ע"י בני משפחתו הקרובים של הנפטר. הגורם שמאשר הגשת כתב אישום במקרה כזה הם הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. מאז הקמת המדינה, היועץ המשפטי לא אישר אף בקשה של בני משפחה להגיש כתב אישום כנגד מפרסם.

      אם קרה מקרה שבו מגיש התביעה נפטר במהלך בירורה, יכולה משפחתו הקרובה להמשיך את התביעה, אם תודיע בתוך חצי שנה על רצונה להמשיך את התביעה בשמו של התובע המקורי שנפטר. כמובן, שבמידה והתביעה הייתה תלויה בעדותו של התובע שנפטר, יהיו קשיים רבים בהוכחת התביעה.

      מהי תביעת השתקה SLAPP?

      תביעות אלה מוגשות בדרך כלל על ידי אנשים או גופים בעלי כוח ומשאבים כלכליים, ומטרתן להשתיק פעילות או ביקורת ציבורית. כלומר תביעת שמטרתה היא השתקת הנתבע ולא פגיעה בשם הטוב.

      אפיונים (העיקריים) לתביעות השתקה, הם: (א) פערי כוחות כלכליים בין הצדדים; (ב) סכום תביעה מופרז עד כדי שאין לו אחיזה בדין; (ג) טענות סרק עובדתיות ומשפטיות שתכליתן להתיש ולא לברר מחלוקות ענייניות; (ד) תביעה שהגשתה – ובחינתה – עלולים להרתיע את הציבור מהשתתפות חופשית בדיונים ציבוריים.

      במשפט הישראלי טרם התפתחה דוקטרינת דחיית תביעת השתקה, משום ששיטת המשפט הישראלית מקדשת את זכות הגישה לערכאות, ולכן עדין לא קרה שתביעה המזוהה כתביעת השתקה סולקה על הסף.