לפני זמן קצר פנה אלי רופא בכיר בעל מומחיות יוקרתית באחד מבתי החולים המרכזיים. הוא ניהל מערכת יחסים רומנטית עם מתמחה שיזמה את הקשר המיני ביניהם. שניהם נשואים ומערכת היחסים שלהם נשמרה בסוד. המתמחה בחרה שלא להתמחות במחלקה של הרופא הבכיר, מכיוון שהיה ברור לשניהם שעליהם לסיים את יחסי המרות ביניהם, ולכן היא בחרה בהתמחות פחות יוקרתית. עכשיו המתמחה מאיימת לתבוע את הרופא הבכיר בכך שפגע בקידומה המקצועי. מה הדין במקרה כזה?
בית הדין הארצי לעבודה קבע הלכה, שבהמשך בוטלה ע"י בג"צ, כי במקרים כאלו קיימת חזקה לפיה, בעל המרות (הרופא הבכיר) ניצל לרעה את מעמדו ולכן הטריד מינית. בעקבות הלכה זו מתייחסים מקומות עבודה רבים לכל סקס בין עובדים שיש ביניהם יחסי מרות כהתנהגות אסורה, ומפטרים בעלי מרות שניהלו רומן בהסכמה עם עובדיהם. בית הדין לעבודה אומר לזוגות כמו הרופא הבכיר והמתחה, אסור עליכם לנהל רומן, וזאת מלכתחילה.
הבעיה היא שעם הקביעה הזו אנחנו מגיעים למחוזות של התערבות קיצונית בחיי הפרט.. האם חוק מדינה יכול לאסור על אנשים לקיים סקס בהסכמה? התשובה היא שלילית. גם החוק למניעת הטרדה מינית אינו אוסר על קיום יחסי מין הנעשים בהסכמה, גם אם אחד הצדדים הוא בעל מרות.
עמדה שיפוטית זו סוטה בפירוש מהוראות החוק ומרוחו ופותחת פתח להתנהלות פורטינית המגבילה אוטונומיה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית אינו מתייחס כלל לסקס בעבודה. החוק חל רק על שש התנהגויות, שאף אחת מהן אינה מכילה חדירה לגוף. לשיטתה של ד"ר אורית קמיר, ההוגה והמנסחת של החוק למניעת הטרדה מינית, ושמאמר זה מבוסס במידה רבה על משנתה: "עמדת החוק היא שסקס שמתקיים בהסכמה חופשית של כל הנוגעים בדבר הוא עניינם הפרטי של הצדדים לו, ולחוק אין שום זכות להתערב בו בשום צורה. זאת בין שהאנשים המשתתפים בסקס הם נשים ו/או גברים; בין שהם פועלים מתוך קירבה רגשית ובין שמתוך עוררות מינית נטו; בין שהם קרובים זה לזה או זרים גמורים. כך גם אם הם מצויים ביחסי מרות במקום עבודה. בפשטות: החוק למניעת הטרדה מינית אינו נוגע בסקס הכולל חדירה, גם לא בעבודה, וגם לא כשיש בין הצדדים יחסי מרות. בכך מבטא החוק גישה ליברלית המכבדת את האוטונומיה האישית, ונמנע מגלישה לפוריטניות מינית" .
למעשה, בחסות החוק למניעת הטרדה מינית בית הדין הארצי לעבודה אסר על כל מגע מיני במסגרת יחסי מרות בעבודה. אך מטרתו של החוק איננה לאסור על יחסים חופשיים מרצון בין בגירים; שאחרת מדובר בהתערבות לא מידתית ולא רצויה בחיי הפרט. הוראות החוק אינן מבקשות לחסום את האפשרות לפיתוח קשרים אישיים מרצון חופשי במקום העבודה או לאכוף אמות מידה של מוסר או צניעות דתית בדרך כלשהי. איסור על קיום יחסי מין בהסכמה בעבודה גורמת להדרת נשים שמתורצת באמצעות שיח פוריטני שלכאורה ההדרה מושיעה נשים מפני הטרדות מיניות. התפישה הזו מתיישבת עם מגמות ההדתה בחברה הישראלית. לפי גישה זו, אם הנשים יורחקו מהמרחב הציבורי הן לא תסבולנה מהטרדות מיניות.
עו"ד אתי חסיד היא בעלת ניסיון רב שנים בייצוג נילונים ונתבעים בהטרדה מינית.
