החוק למניעת הטרדה מינית תכליתו לספק לעובדים סביבת עבודה מוגנת הנקייה מהטרדות מיניות הן מילוליות והן פיזיות. השאלה אם התנהגות מסוימת תיחשב להטרדה מינית במקום העבודה תלויה בנסיבות העניין ונבחנת לפי ההקשר שבו מבוצעת ההטרדה המינית.
החוק למניעת הטרדה מינית מונה שש הגדרות להטרדה מינית
- סחיטה באיומים – כאשר הנסחט נדרש לעשות מעשה בעל אופי מיני, למשל בתמורה לקידום בעבודה.
ההגדרה היא כמשמעותה בחוק העונשין.
- מעשים מגונים כמשמעותם בחוק העונשין – הכוונה למעשה שמטרתו גירוי סיפוק או ביזוי מיני. יש לשים לב, שלא כל גירוד אברים, נשיקה על הלחי או מגע גופני אקראי נעשה במטרה להתגרות מינית. בהקשר זה נשאלה האם אינוס ובכלל זה מעשי סדום מהווים הטרדה מינית. בניגוד לפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, בית המשפט העליון קבע שמעשי אונס ואינם כלולים ברשימה הסגורה המוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית .
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות – יש לשים לב שהצעה אחת (גם אם מדובר בממונה) אינה מהווה הטרדה מינית
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. הכוונה להתייחסויות מיניות מילוליות. אם מדובר בממונה צריך לפחות שתי התייחסויות. ככל שמדובר בעמית לעבודה יש להביע במפורש חוסר הסכמה.
- התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית –התייחסות אחת בלבד מהווה הטרדה מינית ואין צורך ביחסי מרות.
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה, המתמקד במיניותו של אדם, ללא הסכמתו לכך – המחוקק הוסיף תיקון לחוק ב2013 לפיו פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקד במיניותו של אדם ללא הסכמתו מהווה עילה בהטרדה מינית.
ליווי וייצוג
עורכת הדין אתי חסיד ניסיון עשיר בייצוג הן תובעים והן נתבעים בהטרדה מינית. מדובר בהליכים מורכבים הדורשים ידע, ניסיון, ויכולת לבחון את כל מקרה ונסיבותיו, לאור הפסיקה הענפה בתחום.
