לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    ניצול יחסי מרות

    ניצול יחסי מרות – הגדרה

    יחסי מרות הם מערכת יחסים בהם לצד אחד במערכת היחסים יש שליטה והשפעה על הצד השני. השליטה וההשפעה יכולות להיות גם באופן עקיף, כלומר גם בין בעל סמכות שאיננו ממונה ישירות על העובדת.

    החוק למניעת הטרדה מתייחס בהרחבה להטרדה מינית עקב יחסי מרות. נקבע בפסיקה כי במקרה של טענה על הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות, קיימת חזקה שמדובר אכן בהטרדה מינית. במקרה כזה, על המעסיק להוכיח שהיחסים בינו לבין העובדים לא היו כרוכים בניצול יחסי המרות.

    יהיה מי שיטען שיש בכך כדי להפליל התנהגות אנושית נורמלית, שהרי מה לא בסדר במערכת יחסים שמנהלים שני בוגרים בהסכמה.

    הנחת העבודה במקרים של קשר בין בעל מרות לעובדת הכפופה לו, היא כי  לא מדובר בקשר שוויוני. בעל המרות הוא בעל הכוח להחליט מה יהיה מעמדה של הכפופה, מה יהיו תנאי עבודתה, איזו תמורה תשולם לה. במקרה שהקשר יסתיים יכול הבכיר להתנכל לכפופה, להרע את תנאיה, ואפילו לפטרה.

    בפסיקה, נקבעו מספר מבחנים שנועדו לקבוע האם מערכת היחסים נבעה מניצול יחסי מרות. כך למשל, ככל שפערי הכוח בין הממונה לכפופה לו גדולים יותר, ככל שהפרש הגילאים בין הצדדים גדול יותר כך תתחזק המסקנה שמדובר בניצול יחסי מרות. כמו כן תיבחן יכולת ההשפעה של הממונה על מעמדה ועתידה של העובדת, ואף לשאלה, מי יזם את הקשר יש השפעה על המסקנה האם מדובר בניצול יחסי מרות.

    החוק קובע כי במקרה של הטרדה מינית עקב יחסי מרות,  לא נדרשת הבעת אי הסכמה מצידה של העובדת. רצון והסכמה חופשיים מחוץ למסגרת יחסי עבודה אינם מתיישבים עם רצון והסכמה הנובעים מניצולה של מרות ביחסי עבודה, וניתן לומר שבינם ובין רצון כן ואמתי אין דבר. גם יוזמה של העובדת לפיתוח הקשר עשויה להיחשב ניצול יחסי מרות. במיוחד כאשר מערכת היחסים מבוססת על יחסי מין מזדמנים המוגבלים למסגרת העבודה, ללא סימנים המעידים על רצון הדדי לפיתוח מערכת היחסים, במקרה כזה לא תתקבל טענת הגנה בדבר הסכמה או פיתוי מצד העובדת.

    לסיכום, המבחנים על פיהם נקבעת מידת הניצול של יחסי המרות:

    • במידה והממונה יזם את היחסים עולה החשד כי מדובר בניצול יחסי מרות.
    • במידה וקיים פער גילאים גדול בין המעורבים עולה הסבירות כי יש ניצול יחסי מרות.
    • במידה ויש לממונה יכולת השפעה רבה ומשמעותית כל מעמדה של העובדת מתקבלת תמונה המצביעה על ניצול יחסי מרות.
    • גם במידה והעובדת יזמה את הקשר החוק רואה זאת כניצול יחסי מרות, בעיקר כאשר מדובר ביחסי מין מזדמנים במסגרת העבודה אשר לא הייתה להם כל מטרה להפוך לקשר רציני.

    ניצול יחסי מרות: עו"ד אתי חסיד 

    למשרדה של עורכת הדין אתי חסיד ניסיון רב בייצוג תובעים ונתבעים בהטרדה מינית. המשרד מעניק ליווי משפטי מקצועי ואמין לאחר בחינה מעמיקה של כל מקרה ומקרה.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      מהי הטרדה מינית?

      הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

      האם רומן בעבודה בין עובדת לבין הממונה עליה – מהווה הטרדה מינית?

      הנחת הבסיס היא שקשר מיני בין עובדת לבין הממונה מהווה ניצול יחסי מרות, ונטל ההוכחה עובר לממונה על מנת להוכיח שמדובר במערכת יחסים זוגית אמיתית ולא בניצול יחסי מרות. לפיכך, ככל שמדובר בקשר מיני בלבד ולא במערכת יחסים זוגית אמיתית, ייחשב הדבר הטרדה מינית. הרציונל הוא שהעובדת לא יכולה להתנגד באופן חופשי מחשש שיבולע לה ולכן הסכמתה לקיים את הקשר המיני לאו הסכמה היא. במקרה שמדובר ברומן אמיתי על הממונה להפסיק את יחסי המרות, כלומר לחדול מלהיות הממונה, ולדווח על הקשר.

      מה לעשות אם הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה וזומנתי לבירור בקשר להטרדה מינית?

      רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי, אם ניתן לפני הזימון לבירור. במהלך הייעוץ ניתן יהיה לברר עד כמה התלונה אכן מהווה הטרדה מינית על פי החוק והאם ניתן להתגונן כנגד התלונה. קיימת אי בהירות רבה בקשר להגדרה של הטרדה מינית. לא כל התנהגות בעל אופי מיני עולה כדי הטרדה מינית. בית המשפט קבע בעבר ש"אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש". האווירה הציבורית כיום בקשר להטרדה מינית טעונה מאוד ולעתים יש נטייה לייחס הטרדה מינית גם כאשר מדובר בהתנהגויות טבעיות הנעדרות אופי מיני. כך למשל ייצגתי רופא בכיר שנטען כלפיו שהטריד מינית פציינטית במהלך בדיקה הואיל ופתח לה את החזיה בלי רשות. גם אם נניח שהיה על הרופא להתנהג בנימוס ובעדינות ולבקש את רשותה של הפציינטית לפני פתיחת החזייה, לא היה שום דבר מיני במעשה שנעשה לצורך בדיקה רפואית. צריך להבין שתכלית החוק למניעת הטרדה מינית איננה להפוך את היחסים בין המינים לסטריליים גם לא לשמור על המוסר או על הצניעות.

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      דילוג לתוכן