הגנות נתבע בתביעת לשון הרע
חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") עיגן בחוק ספציפי נורמה שתכליתה איסור על פגיעה בשמו הטוב של אדם. אבל אותו חוק עצמו קובע מספר לא מועט של נסיבות שבהתקיימותן, גם אם הפרסום עונה על הגדרת לשון הרע, , הוא לא יהווה לשון הרע. מסובך? להלן הסבר תמציתי:
החוק מורכב ממספר מערכות הגנה שהראשונה שבהן היא הגנת אמת דיברתי (סעיף 14) – כאשר הנתבע טוען על אמת בפרסום. להגנה זו שני יסודות מצטברים: אמת אובייקטיבית ועניין ציבורי. למה הכוונה ב"אמת"? בית המשפט קבע שאמת היא זו התואמת את המציאות כפי שהיא בדיוק, והיא אינה נקבעת לפי תפישת המציאות בעיני התובע או הנתבע. עניין ציבורי הוא עניין שיש בו אינטרס ציבורי והוא נועד להגשים תועלת ציבורית כלשהי. לדוגמא להטיח בפני אדם שהוא שמן עשוי להיחשב לשון הרע למרות שהאדם אכן שמן מאחר ואמירה כזו לא מגשימה מטרה ציבורית כלשהי. הנטל להוכיח אמת בפרסום מוטל על הנתבע/המפרסם.
מערכת הגנות נוספת קבועה בסעיף 13 לחוק. מדובר ב- 11 הגנות של פרסומים מותרים שלא יהוו לשון הרע. הדברים אמורים לגבי פרסומים של חברי כנסת, ישיבות ממשלה, מבקר המדינה, ועדות חקירה, פרסומים שנעשו תוך דיוני משפטי וגם פרסומים שיש הרשאה חוקית לעשות, למשל כתיבת חוות דעת של בעלי תפקידים ציבוריים.
מערכת הגנות חשובה נוספת, היא הגנות תום הלב הקבועה בסעיף 15 לחוק. זוהי מערכת מורכבת ורחבה ומונה 12 קבוצות, למשל פרסום שנעשה תוך חובה חוקית מוסרית או חברתית, פרסום שנועד להגן על עניינים אישיים לגיטימיים ופרסומים שהם הבעת דעה על עניינים או דמויות ציבוריות. פרסומים מוגנים נוספים הם: סאטירה, ובקורת אמנותית.
נתבע הטוען כי פעל באחת מנסיבות אלה צריך אף להוכיח שפעל בתום לב. בסעיף 16 לחוק נקבעה חזקה לפיה פרסום שנעשה באחת הנסיבות שבסעיף 15 יזכה להגנת תום לב רק אם נעשה בגבולות הסביר.
אל מול טענת הנתבע על כך שהוא זכאי להגנת תום לב, על התובע/הנפגע מוטל הנטל לסתור את החזקה, כלומר להוכיח שהמפרסם היה חסר תום לב, וזאת באמצעות החזקה השלילית הקבועה בסעיף 16(ב). הגנת תום הלב תישלל אם התובע יוכיח שהפרסום היה שקרי והמפרסם לא האמין לתוכן הפרסום, או שלא נקט אמצעים סבירים להוכחת תוכן הפרסום, או שהמפרסם התכוון לפגוע במידה גדולה ולא סבירה בערכים המוגנים בסעיף 15.
חוק איסור לשון הרע הוא חוק מורכב המחייב ידע נרחב ברזי החוק, בפסיקה ובמחקר. עורך דין לענייני לשון הרע נדרש אף לכישורי ליטיגציה (הופעה בפני בית משפט) ולידע בדיני ראיות ובסדר הדין האזרחי.
בגלל מורכבותו של החוק מומלץ להיוועץ בעורך הדין המתמחה בלשון הרע וזאת מיד עם קבלת מכתב התראה או כתב תביעה.
