האם פרסמתם מידע שאתם בטוחים באמיתותו, אך מתקשים להוכיח זאת בבית המשפט? אתם לא לבד.
אחד האתגרים הקשים בתביעות לשון הרע הוא הפער בין "האמת העובדתית" – מה שבאמת קרה, לבין "האמת המשפטית" – מה שניתן להוכיח בבית המשפט.
דוגמאות:
עדות שמיעה ממקור מהימן – התקבל מידע מפליל מבכיר בארגון פשע. המידע מגובה במסמכים פנימיים שהודלפו. הבעיה שהמקור מסרב להעיד והמסמכים הושגו בדרך לא חוקית ואינם קבילים. למרות שהמידע אמיתי לא ניתן להוכיח אותו בבית משפט.
תיעוד חלקי של אירוע מפליל – עובד ציבור מצולם כשהוא מפגין התנהגות פסולה. הצילום מתעד רק חלק מהאירוע. עובד הציבור טוען שהחלק שלא צולם משנה את התמונה המלאה. בהתאם לפסיקה על הנתבע להוכיח את "האמת המלאה" . תיעוד חלקי חסר הקשר ולכן אינו מהווה ראייה מספיקה.
מצבים נוספים המקשים על הוכחת אמת משפטית הם: מידע שהיה נכון בעת הפרסום אבל בינתיים התיישן והראיות לו נעלמו, קושי להעיד מקורות מרובים שרק ביחד יוצרים תמונה מלאה, מידע המבוסס על עדויות של עדים שחזרו בהם, ועוד
בית המשפט העליון קבע בפסיקה תקדימית כי לא די בכך שהפרסום היה אמת – צריך להיות מסוגלים להוכיח זאת באמצעות ראיות קבילות. זהו אתגר משמעותי עבור עיתונאים, בלוגרים וכל מי שמפרסם מידע ברשת.
משום כך אני מייעצת ללקוחותיי לנקוט במספר צעדים מקדימים:
- לתעד באופן מדוקדק של כל מקורות המידע
- לשמור ראיות בזמן אמת
- לקבל אישורים בכתב ממקורות המידע
- להתייעץ עם מומחה משפטי לפני פרסום רגיש
ההבדל בין לדעת משהו לבין להיות מסוגל להוכיח אותו בבית המשפט יכול להיות משמעותי. ליווי משפטי מקצועי מהשלבים המוקדמים יכול לחסוך עוגמת נפש והוצאות מיותרות בהמשך.
במשרדי, אנו מלווים את לקוחותינו החל משלב טרום הפרסום, דרך מכתבי ההתראה ועד לניהול ההליך המשפטי במידת הצורך. הניסיון המצטבר שלנו מאפשר לנו לזהות מראש את הסיכונים ולהיערך אליהם בהתאם.
עו"ד אתי חסיד
בעלת ניסיון רב בייצוג בתיקי לשון הרע
