תביעות לשון הרע נפוצות בקרב בני משפחה המצויים בסכסוך, ובמיוחד בקרב בני זוג המצויים בהליכי גירושים. סכסוכים בין בני משפחה רוויים בכעסים ובמטענים שליליים שבקלות יכולים להוביל להוצאת דיבה.
אמות המידה לבחינה באם לשון הרע התקיים בין בני משפחה הן אותן אמות מידה החלות על אמירת לשון הרע בין צדדים שאינם בני משפחה. תביעה בגין לשון הרע בין בני משפחה (כהגדרתם בחוק) תוגש לבית משפט לענייני משפחה (סמכות ביהמ"ש השלום), ותתנהל בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום. סדר הדין (פרוצדורה) בבית משפט לענייני משפחה הוא גמיש יותר ובית המשפט נוטה ללחוץ על הצדדים לסיים את הסכסוך בפשרה.
לא פעם בן זוג בוחר לכבס את הכביסה המלוכלכת ברשתות החברתיות, ובתוך כך להשמיץ ולבייש את בן הזוג האחר. בפעמים אחרות ההכפשות נעשות לאזני בני משפחה ,חברים ואפילו המעסיק של בן הזוג. עילה נפוצה להגשת תביעת לשון הרע במיוחד בין בני זוג היא הגשת תלונת שווא למשטרה על ביצוע מעשה פלילי. הגשת תלונת שווא מהווה הוצאת לשון הרע ובתי המשפט מתייחסים להן בחומרה רבה.
לא ניתן להפריד את הסכסוך הקיים בין בני הזוג לבין תביעת לשון הרע. למשל, במקרה של אם המתנגדת באופן עיקש לקיום הסדרי שהות וראייה בין הקטינה לבין אביה, וזאת תוך ניסיון לייחס לאב טענות מסוכנות, שימוש בסמים, פגיעה בקטינה ואלימות פיזית כלפיה. בית המשפט ייחס לאם טקטיקות של הורה מנכר, וביקש לשגר מסר להורים מנכרים לבל יעשו שימוש בפרסומים כוזבים ומשחירים של הורים כדי לסכל קשר עם ילדים וכדי לחבל בביצוע החלטות שיפוטיות בעניין הסדרי שהות. במקרה זה, נקבע שמדובר בפרסומים חמורים וביהמ"ש פסק פיצוי מרתיע בסך של 57,500 ₪ .
כאשר מטרתם של פרסומים מבזים ושקריים תכליתם להתנגח בבן הזוג על מנת להשיג יתרון במאבק הכוחות בין הצדדים, תהיה לנפגע או לנפגעת עילה טובה להגשת תביעת לשון הרע.
במקרה כזה רצוי להיעזר בעו"ד לשון הרע בקיא ומנוסה בנוסף לעורך דין המטפל בסכסוך המשפחתי.
