האם מותר לשתף ו/או לחבב פרסום שמהווה לשון הרע ברשתות החברתיות
פסק דין שניתן לאחרונה קבע שאדם יחוב בלשון הרע בפייסבוק אם לחץ על כפתור השיתוף בפייסבוק. פסק דין זה ומצטרף לשורה של פסקי דין שהטילו חבות בלשון הרע גם על המגיבים בפייסבוק.
במסגרת פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוטלה על משתפי סטטוס בפייסבוק אחריות בגין הפצת לשון הרע. מדובר בתביעה על סך 640 אלף שקל שהוגשה כנגד בני הזוג יואל וגלית שאול ע"י חברת נידיילי תקשורת, המוציאה לאור מקומון ברמת גן ובגבעתיים. הנתבעים שתפו תמונה של המקומון מושלך לפח אשפה לצד מלל המכנה את המקומון זיבלון. בנוסף סימנו בני הזוג לייק על תמונה של כלב העושה את צרכיו על המקומון. בשני המקרים מדובר בסטטוסים שפרסם מקור לא מזוהה. התביעה נדחתה על ידי בית המשפט השלום והנתבעים ערערו לבית המשפט המחוזי וערעורם התקבל בכל הנוגע לפעולת השיתוף.
השופט ישעיהו שנלר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דן בשאלה האם יש להטיל על הנתבעים אחריות בלשון הרע לאחר שביצעו פעולות של חיבוב או שיתוף בנוגע לתוכן שנכתב על ידי מקור בלתי מזוהה. בית המשפט קבע כי מעבירי תוכן משניים ברשתות החברתיות אינם זכאים לחסינות מפני תחולת החוק, משום שתכליתה של פעולת השיתוף היא לחשוף את הפרסום לאנשים נוספים. ביחס לפעולת החיבוב, נקבע כי לא מדובר בהפצת הפרסום אלא בהבעת רגש כלפיו, וככל שמתרחשת הפצה היא תוצר נלווה להבעת הרגש והיא תלויה באלגוריתם שאינו שבשליטתו או בידיעתו של המשתמש.
בכך הטיל בית המשפט משטור כבד על המשתמשים, ובמיוחד על המפרסמים המשניים, כלומר לא על מי שיצר את הפרסום אלא על מי שמתייחס אליו, על ידי הרחבת מעגל הנחשפים שלו.
חוק איסור לשון הרע, בנוסחו היום, לא נותן פתרון ברור לשאלות המשפטיות שעולות מהשימוש ההמוני ברשתות החברתיות ובשנים האחרונות מתמודד ביהמ"ש עם המציאות המשתנה של פרסומים ברשתות החברתיות, שיצרו מהפך בדרך בה מידע נוצר ומופץ. בפסיקה קודמת נקבע שגם על מגיבים לסטטוסים תוטל אחריות בגין לשון הרע.
הנה כי כן, הפסיקה המתגבשת בעניין הרשתות החברתיות מצמצמת את חופש הפעולה של המשתמשים ומטילה עליהם משטור קיצוני העשוי להגביל קמפיינים ציבוריים כמו METOO או "לא התלוננתי" שתכליתן ליצור מחאה אפקטיבית ברשתות החברתיות תוך ניהול שיח ציבורי חופשי.
משתפים הם מתווכי מידע הם ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הציבורי בכללותו. משטור כזה יש בו כדי להשתיק את השיח הציבור והגבלת זמינותו של מידע ברשתות החברתיות.
לדעתי, בעקבות פסק הדין שניתן לאחרונה, המצב המשפטי הנוכחי מוביל לפגיעה בזכויות יסוד של משתמשי הפייסבוק. זוהי גישה גורפת שלא מובילה לאיזון ראוי בין השיקולים. לנוכח מאפייני ההפצה במרחב המקוון, נדרשת חשיבה מחודשת על פרשנות החוק. קלות ההפצה של פרסום שכבר פורסם באינטרנט מקשה על הטלת אחריות על גורמים שאינם אחראים במישרין ליצירת הפרסום. יש לשקול הענקת חסינות למתווך אשר חוזר במדויק על תכנים הואיל ומדובר בדיווח ניטרלי ובתום לב.
לקריאה על תופעת השיימינג בפייסבוק.
