נקדים ונאמר שרוב רובן של התלונות על הטרדה מינית הן תלונות אמת, ויש להתייחס אליהן ככאלה. אולם, בשוליים קיימת תופעה מכוערת של הגשת תלונות שווא המייחסות בד"כ לגברים עבירות מין או הטרדה מינית. ראוי לציין כי למרות שמדובר בתופעה לכאורה שולית, האהדה הציבורית המלווה מתלוננות על עבירות מינית מעודדת סוג תלונות כזה של תלונות והופכת אותם ליותר ויותר נפוצה. הגשת תלונת שווא מונעת מאינטרסים זרים, בדרך כלל, מתוך מניע של נקמה.
תלונות השווא מנפצות את עולמם של החשודים, הם חשים בושה והשפלה בפני חבריהם ובני משפחתם, הם עשויים לאבד את מקום עבודתם, נאלצים להיחשף לחקירות משטרה פולשניות ואף להוציא ממון רב על מנת להגן על עצמם בפני העמדה לדין. אך יותר מכל, שמם הטוב נפגע באופן חסר תקנה.
לעתים קרובות, המתלוננות אף מסתייעות באמצעי התקשורת על מנת לחזק את אפקט ההשפלה ולהכתים באופן פומבי את החשודים. התוצאה המתבקשת מקמפיין תקשורתי כזה היא שכל אזכור שמו של החשוד במנועי החיפוש מיד מעלה את פרטי התלונה. גם אם התלונה תיסגר בחוסר אשמה לעולם יזוהה שמו של החשוד עם הטרדות מיניות ועבירות מין.
הסיבות להגשת תלונת שקרית על הטרדה מינית הן רבות ומגוונות. מניסיוני אני יכולה להעיד, שלרבות מהתלוננות יש פרופיל אישיותי ופסיכולוגי בעייתי, שהיכולת לשקר ולהאמין בשקר היא רק אחד ממאפייניו.
הטריגר להגשת תלונה כזו יכול להיות אכזבה רומנטית, יחסי עבודה מעורערים (למשל פיטורי המתלוננת), תגובה נגדית להגשת תביעה או תלונה, יחסי שכנות מעורערים ועוד סיבות שונות ומשונות. לצערי נתקלתי כבר בכולן.
למגינת הלב, היום בישראל לא יכול קורבן תלונת שווא על הטרדה מינית לקבל סעד על פי החוק. אמנם סעיף 243 לחוק העונשין קובע עונש מאסר על מי שמוסר הודעות או עדויות שקריות לרשות מוסמכת, אך בשנת 2002 הוציאה פרקליטת המדינה עדנה ארבל הנחייה, הידועה כתקנת ארבל או הנחיה מספר 2.5, לפיה אין להעמיד לדין נשים המתלוננות על אלימות במשפחה או הטרדה מינית, גם אם לבסוף התגלה כי התלונה כוזבת. כוונתה של ארבל הייתה לעודד נשים שהוטרדו או הותקפו להתלונן. לטעמי שינוי המגמה בכל הנוגע להגשת תלונות שווא על הטרדה מינית דורש עיון מחדש בתקנה זו.
הסעד היחיד שיכול לקבל קורבן תלונת שווא מצוי בהגשת תביעת לשון הרע על הגשת תלונת שווא. בשנים האחרונות, חל שינוי בגישת בתי המשפט כלפי תלונות שווא. הפסיקה צמצמה את הגנת תום הלב על מתלונני סרק וקבעה מספר מבחנים אובייקטיבים שבקיומם לא תקום להם הגנת תום הלב.
לנוכח האמור, ניתן היום להגיש תביעה בגין תלונת שווא בהקשר של עבירות מין. משרדה של עו"ד ייצג בהצלחה מספר ניכר של קורבנות תלונות שווא.
