מה דינן של תמונות (צילומים, איורים, עבודות אמנות) המועלות באתרים מסחריים מבלי לתת קרדיט ליוצריהן.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נדונה התופעה השכיחה של שימוש מסחרי בתמונות ללא בירור האם יש להן זכויות יוצרים וממילא ללא קרדיט לצלם.
את התביעה הגיש עומר כרמון, תושב העיר אילת, על ידי עו"ד זכויות יוצרים עורך מקומון וצלם חובב כנגד ארבעה נתבעים: פורטל הפורומים "תפוז אנשים"; צחי פלג וטל ברנע, בעלי אתר אינטרנט מסחרי בענייני מזג אויר וחזאי ערוץ 10, דני רופ.
בתביעתו, טען כרמון כי הנתבעים העלו צילום שבו צילם את הרי אדום מכוסים במעטה שלג, כדי לקדם את אתריהם. על התמונה לא הוטבע שמו של התובע או סימן מזהה.
השאלות שעמדו להכרעה היו, האם פרסום התמונה בפורום ובאתר האינטרנט של הנתבעים, מהווה הפרה של זכויות התובע. האם הנתבעים נקטו בכל האמצעים כדי לברר מי בעל הזכויות בתמונה? והאם התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים.
הפרת חוק זכויות יוצרים
חוק זכויות יוצרים, קובע את זכותו של בעל זכויות יוצרים לקבלת פיצוי, מקום בו הופרה זכות היוצרים או הזכות המוסרית שלו. הסעיף מונה תשעה שיקולים שבית המשפט רשאי לשקול כשהוא פוסק פיצויים ללא הוכחת נזק: היקף ההפרה, משכה, חומרתה, הנזק שגרמה, הרווח שצמח לנתבע, מאפייני פעילותו של הנתבע, טיב היחסים שבין התובע לנתבע ותום ליבו של הנתבע.
בפרשה זו, דחה השופט אהוד שוורץ את התביעה בעילה של הפרת זכויות יוצרים נגד ארבעת הנתבעים.
במקרה של פורטל תפוז, נקבע כי התובע לא עשה שימוש במנגנון ההודעה והסרה, שבמסגרתו היה על התובע לפנות אל תפוז ולדווח על התוכן שהפר את זכויותיו. התובע לא פנה אל תפוז בהתאם לתקנון, אלא ביצע פנייה כללית. משהתבקש להעביר פרטים נוספים על תלונתו לא עשה כן, ובכך תרם תרומה משמעותית לחוסר היכולת לטפל כיאות בתלונתו.
נתבעים 2 ו-3 נתנו בטעות לצלם אחר קרדיט על התמונה לאחר שקיבלו אישור מאותו צלם לפרסם את התמונה. בית המשפט קבע, לא ניתן היה לצפות מהנתבעים לבצע חקירה מקיפה נוספת, ומעבר לבדיקה שבוצעה. בעידן של מרחב ממוחשב, כאשר הודעות (כגון: תמונות, מסרים וכו' ) מועברים במהירות למשתמשים רבים, סבר השופט, כי לא ניתן לצפות שיתבצעו חקירות אינסופיות למקור מידע, ומעבר לבדיקה סבירה, כפי שנעשה. מכיוון שכך נקבע כי פרסום התמונה, ומתן הקרדיט לצלם אחר, נבע מטעות, שנעשתה בתום לב, ומשכך לא הייתה במקרה זה הפרה.
ביחס לדני רופ שהעלה את התמונה לאחר שהגיעה אליו בקבוצת ווטסאפ, קבע בית המשפט שהוא חוסה תחת הגנת ה"מפר התמים" לפיה, "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה" (סעיף 58 לחוק זכויות יוצרים). בית המשפט קיבל את טענותיו העובדתיות של רופ לגבי דרך קבלתו את התמונה, ושלא היה לו כל יסוד להניח שנדרש אישור בעל הזכויות, ונדרש קרדיט בגינן, שהתובע , הגם שבעל הזכות בתמונה, זנח את זכותו בענין. בית המשפט קיבל אף את טענתו של רופ שלא ראה את ההודעה ששלח התובעת מכיוון שאינו קורא את עשרות ההודעות שנשלחות אליו באמצעות הפייסבוק. השופט קבע כי כרמון היה צריך לפנות לרופ בערוצים אחרים ושההודעה ששלח לרופ לא הייתה מספקת.
חשיבותו של פסק הדין נוגעת לאחריות שמטיל פסק הדין על בעל זכויות היוצרים. בית המשפט הבהיר כי על בעל זכויות יוצרים להטביע בתמונה ובכיתוב את היותה של התמונה מוגנת ובכוונת יוצרה לשמור על זכויותיו. בית המשפט אף הבהיר כי אם למפרסמי התמונה יש יסוד לחשוב שיש כוונה לשמור על זכויות יוצרים עליהם לבצע בדיקה ובירור על מנת לקבל את הסכמת בעלי הזכויות.
תא (ת"א) 11451-03-15 עומר כרמון נ' קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ
