בעידן המודרני , בני אדם מבלים את רוב שעות היום במקום העבודה. במקום בו מותקנות מצלמות מעקב, העובדים חשים שאינם יכולים אפילו לרגע להיעזב לנפשם מבלי שגורם חיצוני בוחן את מעשיהם. בהקשר זה עולה ביתר שאת שאלת האיזון הנכון בין זכותו הקניינית של המעביד לבין זכות העובד לפרטיות. כבר אמרנו במאמר אחר, שהיקפה של הזכות לפרטיות עמום ומשתנה בהתאם למציאות. זכותו של אדם לפרטיות נתפסת כבעלת משקל חיוני ביכולת של אדם לשמור על זהותו על גופו, מחשבותיו, רגשותיו, סודותיו הכמוסים, אורח חייו ומעשיו האינטימיים.
למרבה הצער, אין עדין התייחסות פסיקתית מקיפה וממצה בעניין מצלמות מעקב במקום עבודה, אף כי ישנה התייחסות של בתי הדין האזוריים להיבטים שונים הנובעים מהתקנת מצלמות על ידי המעסיק. כך נקבע שעובד זכאי להתפטר בדין מפוטר אם מעסיק התקין אמצעי מעקב ללא הסכמתו.
במסגרת פסק דין עקרוני של בית הדין הארצי לעבודה בעניין איסקוב (ע"ע 90/08 איסקוב נ' מדינת ישראל) נקבע שלעובד יש מרחב של פרטיות המלווה אותו גם במקום העבודה ללא קשר לזכות הקניין של המעסיק. כך גם אם העובד עושה שימוש במחשב שהוקצה על ידי המעביד, אין הדבר שולל את זכות העובד לפרטיות על ענייניו האישיים ובפרט על התכתבויות אישיות.
בעניין איסקוב הוגדר המותר והאסור בנוגע לחדירה לתיבת הדוא"ל של עובד במקום העבודה. המעסיק ביקש להציג תכתובות אישיות של העובדת שנמצאו על השרת שלו לאחר שהעמיד לרשותה תיבת דואר.
בית הדין הארצי קבע כ מעסיק אינו רשאי לעקוב אחר מידע אישי של עובד המצוי בתיבת הדואר של עובד, ואף ולא רשאי לעיין בו, וזאת ביתר שאת כאשר מדובר בתיבת דואר אלקטרונית פרטית חיצונית של העובד. על מעסיק אף נאסר לעשות שימוש או לעיין במידע אישי של עובד, גם אם מדובר בתיבת דואר שהועמדה לרשות העובד על ידו, בין שהותר לעובד ובין שלא הותר לעשות בה שימוש פרטי. מעסיק יהיה רשאי לעיין בתכתובות פרטיות רק בהתקיים נסיבות חריגות של חשש ממשי לביצוע פעולות לא חוקיות או פעולות שיש בהן כדי לפגוע במעסיק, גם זאת לאחר שננקטו אמצעים פחות חודרניים, ובהינתן הסכמת העובד.
בפרשת איסקוב אף נקבע שעל מעסיק לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת בנוגע לשימוש בטכנולוגיות מידע ולהודיע על כך לעובדים. דבר זה מתחייב מדרישת "ההסכמה מדעת" שבחוק הגנת הפרטיות. כמו כן נקבע שעל המעסיק לפעול בעניין זה בכפוף לעקרון המידתיות ולבחון טכנולוגיות חלופיות שפגיעת בזכות לפרטיות פחותה.
קביעותיה של הלכת איסקוב ביחס למרחב הפרטיות של העובד תקפות גם בנוגע לשימוש במצלמות מעקב. לפיכך על המעסיק חלה חובה לפעול בהתאם לעקרון המידיותיות, לבחון טכנולוגיות חלופיות שפגיעתן בפרטיות פחות. כמו כן חלה על המעסיק חובת שקיפות ויידוע. נקודת המוצא היא שהזכות לפרטיות היא של האדם ולא על הפרטיות של המקום. המרחב הפרטי מלווה את האדם גם במקום עבודתו. לפיכך הדין מחייב את המעסיק לעשות שימוש בטכנולוגיות מידע באופן מידתי המכבד את זכות העובד לפרטיות.
בחינת המקרה הספציפי על פי נסיבותיו היא קריטית על מנת לגבש דעה משפטית ביחס לעוצמת הפגיעה בזכות לפרטיות. לפיכך מומלץ ביותר להיוועץ עם עורך דין מנוסה המומחה בהגנת הפרטיות, אם אתה סבור שפגעו בפרטיותך, ו/או גם אם הוגשה נגדך תביעה בעילת פגיעה בפרטיות.
עו"ד אתי חסיד מתמחה בדיני הגנת הפרטיות ועוסקת שנים רבות בתחום זה כדרך שגרה. גישתה משלבת ידע משפטי עשיר ויכולות מעשיות.
