"שיימינג" ("ביוש" בעברית) אינו מונח משפטי מוגדר בחוק איסור לשון הרע, אך הוא נבחן במסגרת עוולת לשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק.
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו.
בהתאם לכך, בתי המשפט קבעו כי פעולות של "שיימינג" או "ביוש" ברשתות חברתיות נבחנות תחת עקרונות חוק איסור לשון הרע.
חשוב לומר כבר במעמד פתיח זה: לא כל פוסט פוגעני ייחשב ללשון הרע, ויש לבחון את הפרסום במבחן "האדם הסביר" תוך התחשבות במאפייני הרשת.
במקרה של פרסום פוגעני, חשוב לתעד את הפרסום במדויק, וניתן לדרוש את הסרתו. ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, ובמקרים של פרסום בזדון אף פיצוי כפול.
במקרים של שיימינג אנונימי, ניתן לנסות לאתר את המפרסם או לתבוע את מנהל הקבוצה אם לא הסיר את הפרסום לאחר קבלת הודעה.
על כל אלו נתייחס בהרחבה במדריך זה.
מתי פרסום פוגעני נחשב ללשון הרע?
לא כל ביטוי פוגעני או קללה ייחשבו ללשון הרע המקימה עילת תביעה.
המבחן לקיום לשון הרע הוא אובייקטיבי: בוחנים מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, והאם יש במובן זה כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע.
יש להתחשב באופי הפרסום, למשל האם מדובר בסאטירה, במיקומו (כותרת מול תגובה), ובאדם שאליו הפרסום מתייחס, למשל כאשר מדובר בדמות ציבורית.
כמו כן, יש להבחין בין תיאור עובדתי להבעת דעה. תיאור עובדתי ייחשב ללשון הרע בקלות רבה יותר מהבעת דעה.
בתי המשפט נוהגים בזהירות יתרה מפני הכתבת סטנדרטים של טעם טוב, ולא כל מילת עלבון או עובדה שאינה נכונה בהכרח תיחשב ללשון הרע.
בחינת עילה לתביעה בגין שיימינג ברשת
האם אכן קיימת עילה להגשת תביעת לשון הרע בגין שיימינג.
בירור תביעת לשון הרע מתבצע בארבעה שלבים:
האם מדובר ב"פרסום"
פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בדפוס או בכל אמצעי אחר. פרסום ברשתות חברתיות, כולל פוסטים, סטטוסים ותגובות, נחשב לפרסום לפי החוק, אם הגיע לאדם אחד בלבד זולת הנפגע.
האם הפרסום מהווה לשון הרע
נבחן לפי המובן הטבעי והרגיל בעיני קורא סביר, תוך התחשבות בהקשר ובמאפייני הרשת.
האם הפרסום מוגן
נבחנות ההגנות הקבועות בחוק, כגון אמת בפרסום או הגנת תום לב.
סעדים
בהיעדר הגנה, נבחן הסעד המתאים לנפגע.
יש לזכור כי החלת חוק איסור לשון הרע על פרסומים ברשתות החברתיות צריכה להתחשב במאפיינים הייחודיים של פרסומים אלה, כגון זמינות, נגישות והיותן "כיכר העיר" המודרנית.
פעולות חשובות בעת גילוי פרסום פוגעני
כאשר מגלים פרסום פוגעני, יש לתעד אותו במדויק, כולל ציטוט מלא של המילים, ההקשר שבו נאמרו ותאריך הפרסום.
- אי הבאת ציטוטים מדויקים ומלאים עלולה להוביל לדחיית התביעה.
- יש לתעד את הפרסום באמצעות צילומי מסך או כל תיעוד אחר המראה את הפרסום כהווייתו.
- מומלץ לפנות אל המפרסם, רצוי באמצעות עורך דין, מיד עם גילוי הפרסום, ולבקש את הסרת הפרסום, ו/או פרסום הכחשה וחזרה מהדברים.
נציין כי הסרת הפרסום אינה גורעת מחומרת המעשה, אך מקטינה את נזקיו של הנפגע. נהוג כבר בפנייה הראשונית לבקש פיצוי לצרכי פשרה לכיסוי הנזקים שנגרמו לנפגע.
יש להימנע מהשהיית התביעה לזמן רב ללא הסרת הפרסום, שכן הדבר עלול להעיד כי הטענה לפגיעה בשם הטוב אינה ממשית.
האם כדאי לשלוח מכתב התראה על שיימינג ברשת? או שמא מוטב להגיש תביעה ויפה שעה אחת קודם?
הגשת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע אינה מותנית בפנייה מוקדמת אל הנתבע בדרישה שיתנצל או יפצה את הנפגע.
הנפגע רשאי להגיש תביעה באופן מיידי, והגשת כתב התביעה יכולה להיות תגובתו הראשונה לפרסום. עם זאת, נהוג ומומלץ לשלוח מכתב התראה, שכן הדבר עשוי לאפשר פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שיחסוך זמן וכסף.
נוסיף כי שליחת מכתב התראה עשויה להשפיע על שיקולי בית המשפט ביחס לתום ליבו של הנפגע, ואף על גובה הפיצויים. על-כן, זהו גם צעד טקטי חשוב.
אם המפרסם התנצל, תיקן או הכחיש את הפרסום, או נקט צעדים להפסקת הפצתו, ובתנאי שהדבר נעשה במקום ובדרך שבה פורסמה לשון הרע וללא הסתייגות, רשאי בית המשפט להתחשב בכך לטובתו.
בית המשפט רשאי לצוות על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע, או על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו, על חשבון המפרסם. עם זאת, אין סמכות לחייב בפרסום התנצלות.
חיוב בהסרת פרסום מהאינטרנט על-ידי צד שלישי (כגון מנהל פורום ברשת חברתית)
כאשר מדובר בפרסום על ידי צד שלישי בפלטפורמה המנוהלת על ידי מנהל כגון מנהל דף בפייסבוק, יש לפנות למנהל ולבקשו להסיר את הפרסום לאלתר, וזאת בהתאם "הודעה והסרה".
חשוב לדעת כי מנהל של האתר או של הקבוצה עשוי לשאת באחריות אם לא הסיר את הפרסום הפוגעני לאחר שקיבל הודעה על כך. ככל שהפרסום לא יוסר, המנהל עשוי להיות חשוף לתביעה.
אם תוגש תביעה, בית המשפט רשאי לצוות על איסור הפצת הפרסום, על החרמתו, וכן על פרסום תיקון או הכחשה.
מה גובה הפיצויים בגין שיימינג?
חוק איסור לשון הרע מאפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, כאשר ניתן, נכון לכתיבת שורות אלו, לפסוק פיצוי של עד כ-75,000 ש"ח.
במקרים בהם הוכחה כוונה לפגוע, ניתן לפסוק פיצוי עד כפל הסכום, קרי, עד כ-150,000 ש"ח.
בנוסף לכל האמור לעיל, התובע לאף רשאי הוכיח את נזקיו בפועל, ולתבוע פיצוי בהתאם להיקפו, מעבר לתקרות אלו.
מה עושים במקרה של שיימינג מפרופיל מזוייף? האם ישנה אפשרות לחשוף את זהות המפרסם?
התמודדות עם שיימינג מפרופי פיקטיבי מורכבת, שכן פייסבוק ורשתות אחרות אינן מחויבות למסור את זהות המשתמשים. עם זאת, בתי המשפט יכולים לקבוע את זהות המפרסם על בסיס צבר ראיות.
בית המשפט העליון קבע בהלכת רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ כי אין מסגרת דיונית מתאימה לחשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך תביעת לשון הרע.
עם זאת, נקבע כי ניתן להורות על חשיפה במקרים חריגים בהם מתקיים "דבר מה נוסף", תוך איזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי והזכות לאנונימיות.
בין השיקולים שנבחנים:
- תום ליבו של התובע וסיכויי התביעה
- עוצמת הפגיעה
- האם מדובר בפרסום חד פעמי או מתמשך
- קיומו של אינטרס ציבורי
- והבחנה בין סוגי עוולות
פסיקות מאוחרות יותר הצביעו על אפשרות לחשיפה גם באמצעות הוראות חוק הגנת הפרטיות.
בפסק הדין בת"א (מחוזי חי') 44827-10-21 צבי אבישר נ' יוסי דואק, נדונה תביעת לשון הרע בגין פרסומים שנעשו באמצעות חשבונות פיקטיביים בפייסבוק.
התובע, איש ציבור, טען לקמפיין הכפשה שיטתי וחסר ביסוס עובדתי, שכלל פרסומים בוטים ומכפישים, חלקם בדפים ממומנים, במטרה לפגוע בתדמיתו.
בית המשפט קבע כי הנתבע עמד מאחורי הפרופילים הפיקטיביים, וכי מדובר בפרסומים שיטתיים, חסרי תום לב ונועדו לפגוע בתובע.
בפסק הדין נפסק פיצוי משמעותי בסך של כמיליון ש"ח.
הקדימו לפנות לייעוץ משפטי
שיימינג עשוי להקים עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, אך כל מקרה מחייב בחינה מדויקת של נסיבותיו. תיעוד נכון, פעולה מהירה והבנה משפטית של המקרה הם גורמים משמעותיים בהתמודדות עם פרסומים פוגעניים.
משרד עורכי דין אתי חסיד מלווה את לקוחותיו בטיפול בפרסומים פוגעניים, החל מבחינת המקרה ועד לנקיטת הליכים משפטיים בהתאם לצורך.
